
רבי אברהם הכהן רפפורט זי"ע - אברהם שרנצל
שרענצלס
נולדד בטבת ה'שמ"ה, 06/12/1584 למניינם
נפטריח בסיון ה'תי"א, 07/06/1651 למניינם
נטמןבית העלמין הישן, לבוב
רבה של לבוב וראש ישיבה בה, ממנהיגי ועד ארבע ארצות, מחבר שו"ת איתן האזרחי.
קשרים
- אביו
- רבי ישראל יחיאל הכהן רפפורט
- ילדיו
- רבי יצחק הכהן רפפורט
- רבותיו
- רבי ישראל יחיאל הכהן רפפורטרבי משולם פייבשרבי יהושע פלק כץ
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בד' בטבת ה'שמ"ה (1584). אביו היה רבי ישראל יחיאל הכהן רפפורט, מחכמי קרקוב (פולין). למד אצל אביו ואצל רבי משולם פייבש, רבה של קרקוב, ואחר כך אצל רבי יהושע פלק כץ בעל "סמ"ע". בצעירותו נשא את בתו של רבי מרדכי שרנצל מלבוב (אוקראינה), ומאז נקרא על שם משפחת אשתו, "שרנצל". קבע את מושבו בלבוב, ייסד ישיבה בביתו ועמד בראשה ארבעים וחמש שנה. כיהן כרב העיר, נשא בתואר "פרנס ונשיא הארץ הקדושה" והיה מראשי ועד ארבע ארצות. תשובותיו נדפסו בשנת ה'תקנ"ו (1796) בספר שו"ת "איתן האזרחי". נפטר בי"ח בסיון ה'תי"א (1651) ונקבר בבית העלמין הישן בלבוב, סמוך לקבר רבו בעל הסמ"ע.
תולדות חייו
רבי אברהם הכהן רפפורט נולד בד' בטבת ה'שמ"ה (1584) למשפחת הכהנים רפפורט, משפחה מיוחסת של רבנים. אביו, רבי ישראל יחיאל הכהן רפפורט, היה מחכמי קרקוב (פולין) ונפטר בשנות העשרה של המאה ה-17. סבו, רבי אריה ליב רפפורט, כיהן כאב"ד פראג. אמו נפטרה כשהיה בן חמש. אחותו בריינדל נישאה לרבי אייזיק יעקלס, מפרנסי קהילת קרקוב. כבר בילדותו נודע כעילוי. דרשה שנשא ביום הבר מצווה שלו נדפסה בקרקוב בשנת ה'שנ"ח (1598) בשם "נקי כפים ובר מצווה". בתורה החל ללמוד אצל אביו ואצל רבי משולם פייבש, רבה של קרקוב, ואחר כך נעשה תלמידו של רבי יהושע פלק כץ בעל "סמ"ע" על השולחן ערוך. בגיל צעיר נשא את בתו של רבי מרדכי שרנצל, בנו של רבי יצחק אב"ד לבוב, ומאז נקרא על שם משפחת אשתו "אברהם שרנצל" או "שרענצלס". בנו הבכור, יצחק, נולד כשהיה כבן חמש עשרה. הדרשה שנשא בברית המילה של בנו נדפסה אחרי פטירתו. בסביבות השנים ה'שע"ג-ה'שע"ה (1613-1615) כבר ישב בלבוב (אוקראינה), ושם עמד במרכז חייה התורניים והציבוריים של הקהילה. ייסד ישיבה בביתו ועמד בראשה ארבעים וחמש שנה, וכיהן כרבה של העיר. נודע גם כעסקן ציבורי: נשא בתואר "פרנס ונשיא הארץ הקדושה", כלומר היה ממונה על מעות ארץ ישראל, והיה בעל מעמד בוועד ארבע ארצות. אחרי פטירתו נשארו בכתב יד מאות תשובות בהלכה, מאות דרשות ומסמכים רבים בענייני גיטין, אך אנשים שביקשו לסחור בהם לקחו אותם מביתו. בני משפחתו הצליחו לפדות רק חלק מהם. מה שנשאר נדפס בשנת ה'תקנ"ו (1796) בספר שו"ת "איתן האזרחי". מלבד ערכו ההלכתי, הספר משמש מקור היסטורי חשוב. נכללו בו עדויות שנגבו להתרת עגונות אחרי פרעות ת"ח-ת"ט, וחומר על רבני התקופה ועל הקהילות שנחרבו בפרעות, כגון נמירוב, טולצ'ין, פולנאה וקוסטנטין. נפטר בי"ח בסיון ה'תי"א (1651), כבן שישים ושבע. נקבר בבית העלמין הישן בלבוב, סמוך לציון רבו בעל הסמ"ע. על מצבתו נכתב שהיה "נשיא וגבאי דארץ ישראל".
ספריו2
- נקי כפים ובר מצווה
- שו"ת איתן האזרחי