
קשרים
- רבותיו
- רבי עבדאללה סומך
מקומות בהם פעל
- בגדאדפוסק, מנהל מדרש תלמוד תורה ומדפיס (עד 1892)
תמצית ביוגרפית
נולד בבגדאד בשנת ה'תר"ד (1843) למשפחת רבנים חשובה, מצאצאי רבי צדקה חוצין. למד במדרש בית זלכה ונמנה עם תלמידי רבי עבדאללה סומך. שימש פוסק, ונשלחו אליו שאלות מכל רחבי עיראק ומקהילות יוצאי בבל בהודו ובמקומות אחרים. ניהל את "מדרש תלמוד תורה" בבגדאד ולימד תלמוד בבית הספר של כל ישראל חברים בעיר. היה פעיל בחברות "שומרי תורה" ו"שומרי מצוה", ופרסם יותר מ-150 מאמרים בעיתונים העבריים "הלבנון", "המגיד", "הצפירה" ו"החבצלת". ייסד בבגדאד בית דפוס עברי וחנות ספרים. בין חיבוריו: "תלמוד קטן" עם הדרכה לתלמידים בשם "חנוך לנער", תרגום ההגדה של פסח לערבית-יהודית, וקובצי הסיפורים "מעשה נסים", "מעשים טובים" ו"מעשים מפוארים". נפטר בח' בתשרי ה'תרנ"ג (1892) ונקבר בבגדאד.
תולדות חייו
נולד בבגדאד בשנת ה'תר"ד (1843) למשפחת רבנים חשובה, מצאצאי רבי צדקה חוצין הראשון, שכיהן ברבנות בבגדאד במאה השמונה עשרה. כבר בצעירותו נודע בזיכרונו יוצא הדופן. לפי כמה עדויות ידע מסכתות שלמות של התלמוד בעל פה, והיה מסוגל לציין את מקורו של כל מאמר. למד במדרש בית זלכה, הישיבה המרכזית של בגדאד, ונמנה עם תלמידיו של רבי עבדאללה סומך, ראש הישיבה וגדול חכמי העיר בזמנו. עם הזמן נעשה פוסק מבוקש, ונשלחו אליו שאלות בהלכה מכל רחבי עיראק וגם מקהילות יוצאי בבל בהודו ובמקומות אחרים. לצד עיסוקו בתורה פעל רבות בצורכי הציבור ובחינוך. ניהל את "מדרש תלמוד תורה" בבגדאד ולימד תלמוד בבית הספר של כל ישראל חברים בעיר. עמד בראש סניף חברת "שומרי תורה" והיה סגן נשיא חברת "שומרי מצוה". היה גם פייטן ומתרגם, וכתב יותר מ-150 מאמרים בעיתונים העבריים "הלבנון", "המגיד", "הצפירה" ו"החבצלת". במאמריו עסק בחיי הקהילה, בהלכה ובמוסר. שימש סוכן להפצת מינויים לעיתונים העבריים ונציג חברת "מקיצי נרדמים" בבגדאד. ניסה להוציא לאור כתב עת בעברית ובערבית, אך השלטונות העות'מאניים לא נתנו לו רישיון. ייסד בבגדאד בית דפוס עברי, השלישי בעיר, וחנות לספרים עבריים, ובכך תרם להפצת ספרות תורנית בקהילות יהודי בבל. בין חיבוריו: תרגום ההגדה של פסח לערבית-יהודית (נדפס בליוורנו), קובצי הסיפורים "מעשה נסים", "מעשים טובים" ו"מעשים מפוארים", שבהם אסף סיפורים מן המסורת היהודית, ו"תלמוד קטן" - חידושים בתלמוד, ועמם הדרכה מוסרית לתלמידים בשם "חנוך לנער". תרגם גם חלקים מן הסידור לערבית-יהודית. נפטר בבגדאד בח' בתשרי ה'תרנ"ג (1892), בן 49 בערך, ונקבר בעיר. אחרי פטירתו המשיך בנו להפעיל את בית הדפוס. אגרות שכתב נאספו ויצאו לאור בספר "איגרות הרב שלמה בכור חוצין".
ספריו5
- חנוך לנער
- מעשה נסים
- מעשים טובים
- מעשים מפוארים
- תלמוד קטן