
רבי שלמה סוזין זי"ע
נפטרכח בכסליו ה'תקצ"ו, 19/12/1835 למניינם
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
הראשון לציון ורבה של ירושלים, שד"ר לצפון אפריקה ומייסד ישיבת "בני משה" בירושלים.
קשרים
- אביו
- רבי אליעזר סוזין
- ילדיו
- רבי יהודה סוזיןרבי חי ידידיה סוזין
- תלמידיו
- רבי יצחק אלימלך
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד כנראה בירושלים לאביו רבי אליעזר סוזין, ובצעירותו ישב בחברון. בסביבות ה'תקל"ח (1778) יצא בשליחות קהילת חברון לטורקיה. אחר כך עבר לירושלים והיה מחכמי ישיבת המקובלים בית אל. בה'תקס"ב (1802) יצא בשליחות קהילת ירושלים לצפון אפריקה ולטריפולי, ובה'תקס"ח (1808) לתוניס. באותה שנה ייסד את ישיבת "בני משה" בירושלים ועמד בראשה. בה'תקפ"ד (1824) נתמנה לראשון לציון ולרבה של ירושלים אחרי רבי יונה משה נבון, וכיהן גם כדיין בבית הדין בעיר. בה'תקפ"ו (1826) יצא שוב בשליחות לצפון אפריקה. רוב תשובותיו נשארו בכתב יד, ומקצתן נדפסו בספרי חכמים אחרים. נפטר בכ"ח בכסלו ה'תקצ"ו (1835) ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר הזיתים.
תולדות חייו
רבי שלמה משה סוזין היה בנו של רבי אליעזר סוזין. על מצבת אביו נכתב שהיה זקן ש"מתנהג בחסידות". נראה שנולד בירושלים, אבל בצעירותו ישב בחברון, ולכן ייתכן שנולד שם. בניו היו רבי יהודה ורבי חי ידידיה. שני נכדיו, רבי יצחק ורבי משה שלמה, יצאו גם הם בשליחויות מטעם קהילות ארץ ישראל. בסביבות ה'תקל"ח (1778) יצא כשד"ר בשליחות קהילת חברון לטורקיה. לאחר מכן קבע את מושבו בירושלים, ונמנה עם חכמי ישיבת המקובלים בית אל. בה'תקס"ב (1802) יצא בשליחות קהילת ירושלים לצפון אפריקה ולטריפולי, ובה'תקס"ח (1808) יצא שוב, הפעם לתוניס. באותה שנה ייסד בירושלים, בעזרת נדיב שלא נודע שמו, את ישיבת "בני משה", ועמד בראשה. בה'תקפ"ד (1824) נתמנה לראשון לציון ולרבה של ירושלים, אחרי רבי יונה משה נבון, וכיהן גם כדיין בבית הדין בעיר. גם בזמן כהונתו כראשון לציון יצא בה'תקפ"ו (1826) לשליחות נוספת בארצות צפון אפריקה. הוא תיווך בהסדר כספי בין הקהילה הספרדית לקהילה האשכנזית בירושלים בעניין הקדשות, ונתן עצה בעניין השבת נכסי חורבת רבי יהודה החסיד לידי האשכנזים. במחלוקת עם רבי ישראל משקלוב בעל "פאת השולחן" על תקנת העזבונות כתב תשובה שהצדיקה את התקנה. למרות המחלוקת נתן הסכמה לספרו "פאת השולחן". בין תלמידיו היה רבי יצחק אלימלך. רוב תשובותיו נשארו בכתב יד, ומקצתן נדפסו בספרי חכמים אחרים: "חקקי לב" לרבי חיים פלאג'י, "חוקי חיים" לרבי חיים אברהם גאגין ו"חקרי לב" לרבי יוסף רפאל חזן. מחברת החידושים שלו שמורה בספרייה הלאומית. הוא נתן הסכמות לספרים שונים, ובהם "עבודת התמיד" (ה'תקמ"ח, 1788). נפטר בכ"ח בכסלו ה'תקצ"ו (1835) ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בבית העלמין בהר הזיתים, ליד קבר הראשון לציון רבי רפאל משה בולה. אחריו כיהן כראשון לציון רבי יום טוב דנון.