רבי אברהם וינברג זי"ע - מסלונים (השני)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרמ"ד (1884) בסלונים (בלארוס), לאביו רבי שמואל וינברג, האדמו"ר השני מסלונים. נולד חודשים אחדים לאחר פטירת רבי אברהם וינברג (הראשון), מייסד חסידות סלונים, ונקרא על שמו. למד אצל אביו, ובשנת ה'תרס"א (1901) נשא את ברכה, בת רבי צבי הירש מלומאז. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרע"ו (1916) התמנו שני בניו לאדמו"רים. אחיו הבכור, רבי ישכר לייב וינברג, ניהל את החצר בסלונים, ואילו הוא, שרוב החסידים בחרו בו, ניהל את חצרו בביאליסטוק, ומשנת ה'תרפ"ט (1929) בברנוביץ'. בשנת ה'תרע"ח (1918) ייסד את ישיבת תורת חסד בברנוביץ', וכיהן כנשיא כולל רייסין. ביקר בארץ ישראל פעמיים, בשנים ה'תרפ"ט וה'תרצ"ג, ובביקורו השני הניח את אבן הפינה לבית המדרש של חסידי סלונים בשכונת בית ישראל בירושלים. דברי תורתו נקבצו בספר "בית אברהם", שראה אור לאחר פטירתו, ובספר "קובץ שיחות קודש". נפטר בפתאומיות בא' באייר ה'תרצ"ג (1933), זמן קצר אחרי ששב מארץ ישראל, ונקבר בסלונים. ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים קרויה על שמו.