
קשרים
- אביו
- רבי יוסף הכהן צבאן
- רבותיו
- רבי אהרן הכהן צבאןרבי דוד הכהן בן אזהוררבי אברהם בן סוסאן
- תלמידיו
- רבי שלמה הכהן זאגורי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרמ"א (1881) בדבדו (מרוקו) לאביו רבי יוסף הכהן צבאן, ממשפחת כהן-סקלי. למד אצל סבו רבי אהרן הכהן צבאן, אצל רבי דוד הכהן בן אזהור ואצל רבו המובהק רבי אברהם בן סוסאן, ראש אב בית הדין בדבדו. מגיל צעיר מסר שיעורים בישיבת סבו, ובשנים ה'תרע"א-ה'תרפ"ד (1910-1924) כיהן כדיין בדבדו. אחר כך כיהן כדיין ומנהיג רוחני במזאגאן, שוב כדיין יחידי בדבדו, כדיין באזמור ושוב כרב מזאגאן. בשנת ה'תש"ה (1945) עבר לאוג'דה, ושם כיהן כרב העיר וכאב"ד עד סוף ימיו. היה ממייסדי מועצת רבני מרוקו. חיבר את ספרי השו"ת "לך שלמה", "ויאסוף שלמה" ו"מעלות לשלמה", וכן את "קונטרס ויחל שלמה" על ייחוס משפחתו. נפטר באוג'דה ביום ה' בשבט ה'תש"ט (1949).
תולדות חייו
רבי שלמה הכהן צבאן נולד בשנת ה'תרמ"א (1881) בעיירה דבדו שבמזרח מרוקו. אביו היה רבי יוסף הכהן צבאן, ממשפחת כהן-סקלי, משפחת כוהנים ותיקה שהעמידה רבנים רבים בדבדו. שמו נכתב גם בצורות אצבאן, אלצבאן ודצבאן. יהודי מרוקו כינוהו הרש"ך, כדי להבדילו מקרובו המהרש"ך, רבי שלמה הכהן צבאן "ארבי לקביר". בצעירותו למד תורה אצל סבו רבי אהרן הכהן צבאן, אצל רבי דוד הכהן בן אזהור ואצל רבי אברהם בן סוסאן, ראש אב בית הדין בדבדו, שהיה לרבו המובהק. בשנת ה'תרס"א (1901), בגיל תשע-עשרה, החל למסור שיעורים בישיבת סבו בדבדו, וכך עשה כעשרים שנה. בשנת ה'תרע"א (1910) מונה לדיין בדבדו וכיהן בכך עד ה'תרפ"ד (1924). בשנים ה'תרפ"ה-ה'תר"ץ (1925-1930) כיהן כדיין וכמנהיג רוחני בקהילת מזאגאן, ומשם חזר לדבדו וכיהן בה כדיין יחידי עד ה'תרצ"ה (1935). בשנים ה'תרצ"ו-ה'ת"ש (1936-1940) כיהן כדיין באזמור, ואחר כך שב לכהן כרבה של מזאגאן. בשנת ה'תש"ה (1945) עבר לאוג'דה, ושם כיהן כרב העיר וכאב"ד עד סוף ימיו. בשנת ה'תש"ז (1947) היה ממייסדי מועצת רבני מרוקו, ובכינוסה הראשון נמנה עם הרבנים הנחשבים שבה. עיקר חיבוריו בהלכה הם ספרי שו"ת: "לך שלמה", שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך שנדפס בחייו בקזבלנקה בשנת ה'תרצ"ז (1937), ו"ויאסוף שלמה", גם הוא על ארבעת חלקי השולחן ערוך. ספר השו"ת "מעלות לשלמה" נדפס מכתב ידו בשנת ה'תשמ"ד (1984) בידי יוסף כהן-סקלי. כמו כן חיבר את "קונטרס ויחל שלמה" על ייחוסה של משפחת כהן-סקלי. בקרב יהודי מרוקו זכה להערכה רבה, בייחוד במזרח המדינה. רבה הראשי של מרוקו, רבי רפאל אנקאווה, כינה אותו בכתביו "המלך שלמה". מתלמידיו היה רבי שלמה הכהן זאגורי, רבה של תאורירת ובעל "ויקץ שלמה". נולדו לו חמישה בנים וארבע בנות. אחד מבניו, רבי יוסף מכלוף, נפטר בחייו. נפטר באוג'דה ביום ה' בשבט ה'תש"ט (1949), בגיל שישים ושמונה בערך, ורבים מתושבי העיר והסביבה השתתפו בהלווייתו. אחריו מונה רבי אפרים שלום אנקאווא לרבה של אוג'דה. בית הכנסת "היכל ברוך" בשכונת בקעה בירושלים נקרא על שמו.
ספריו4
- קונטרס ויחל שלמה
- שו"ת ויאסוף שלמה
- שו"ת לך שלמה
- שו"ת מעלות לשלמה