ש

רבי שלמה קלוגער זי"ע - מהרש"ק

המגיד מברודי

אחרונים

נולדחשון ה'תקמ"ו, 1785 למניינם·קומרוב

נפטרל בסיון ה'תרכ"ט, 09/06/1869 למניינם·ברודי

מגיד מישרים ודיין בברודי, מגדולי פוסקי גליציה, מחבר חכמת שלמה על השולחן ערוך ושו"ת האלף לך שלמה.

קשרים

אביו
רבי יהודה אהרן
אמו
גיטל בת יוסף
בני/בנות זוג
ליבא מליא בת רבי חיים מראוואפריידא בת רבי אריה מרגליות
ילדיו
רבי אברהם בנימין קלוגר
רבותיו
רבי יעקב קראנץרבי יוסף הוכגלערנטר
תלמידיו
רבי אברהם בנימין קלוגר

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בחשון ה'תקמ"ו (1785) בקומרוב שליד זמושץ (פולין), לאביו רבי יהודה אהרן קלוגר, אב"ד העיר. בצעירותו למד זמן קצר בישיבת רבי מרדכי רבין בזמושץ, ובעיקר למד בכוחות עצמו. הושפע מרבי יעקב קראנץ, המגיד מדובנא, ורבי יוסף הוכגלערנטר תמך בו תשע שנים. בשנת ה'תקס"ט (1809) נתמנה לאב"ד קוליקוב, ובשנת ה'תקע"ז (1817) לרב ביוזעפוב. בשנת ה'תק"ף (1820) נתמנה למגיד מישרים ולדיין בברודי, ושם כיהן עד סוף ימיו. חיבר כ-150 ספרים בכל מקצועות התורה, ובהם חכמת שלמה על השולחן ערוך, ספר החיים, שו"ת טוב טעם ודעת, חידושי אנשי שם ושו"ת האלף לך שלמה. נפטר בברודי בל' סיון ה'תרכ"ט (1869).

תולדות חייו

רבי שלמה (בשמו המלא שלמה יעקב יוסף) קלוגר נולד בחשון ה'תקמ"ו (1785) בקומרוב שליד זמושץ. אביו, רבי יהודה אהרן קלוגר, היה אב"ד קומרוב. אמו גיטל הייתה בת יוסף, בנו של רבי יעקב מלוצק בעל "כוכב יעקב". בנעוריו נכנס לישיבתו של רבי מרדכי רבין בזמושץ, אך יצא ממנה כעבור ימים מעטים, ובעיקר למד בכוחות עצמו. רבי יעקב קראנץ, המגיד מדובנא, קירב אותו ללימוד האגדה ולמחשבת ישראל, ורבי יוסף הוכגלערנטר תמך בו תשע שנים. בשנת ה'תקס"ב (1802) נשא את ליבא מליא, בת רבי חיים מראווא ואחותו של רבי מרדכי מרדוש. בשנת ה'תקס"ט (1809) נתמנה לאב"ד קוליקוב, ובשנת ה'תקע"ז (1817) עבר לכהן ברבנות ביוזעפוב. בתמוז ה'תק"ף (1820) נתמנה למגיד מישרים ולדיין בברודי, ושם כיהן כחמישים שנה, עד פטירתו. בשנת ה'תר"ה (1845) נקרא לכהן ברבנות ברז'אן, אך חלה שם במחלה קשה, ולאחר שהחלים שב לברודי. רעייתו הראשונה נפטרה בשנת ה'תקצ"ח (1838), וכעבור כשנה נשא את פריידא, בת רבי אריה מרגליות מדובנו. היה מגדולי הפוסקים בדורו, ושאלות נשלחו אליו מקהילות רבות. הוא חיבר כ-150 ספרים בכל מקצועות התורה, ותשובותיו מגיעות לאלפים. בין חיבוריו: חכמת שלמה, הגהות על השולחן ערוך שנדפסו במהדורות הנפוצות שלו; ספר החיים, חידושים על אורח חיים; מי נדה על מסכת נדה; נדרי זריזין על מסכת נדרים; שו"ת שנות חיים, טוב טעם ודעת והאלף לך שלמה; חידושי אנשי שם על אבן העזר; מעשה ידי יוצר על ההגדה של פסח; וסדרות הדרושים קהלת יעקב על המועדים וחכמת התורה על פרשות השבוע. כשהופיעו מכונות לאפיית מצות, היה מראשוני האוסרים לאפות בהן, ופרסם את דעתו בקונטרס מודעה לבית ישראל, שבו טען בין השאר שהמכונה פוגעת בפרנסת העניים ושאין לשנות ממנהג ישראל. בנו מאשתו השנייה, רבי אברהם בנימין קלוגר, למד אצלו. בנו הבכור, חיים יהודה, נפטר בצעירותו. נפטר בברודי בל' סיון ה'תרכ"ט (1869), בן כשמונים וארבע.

ספריו12

  • האלף לך שלמה
  • חידושי אנשי שם
  • חכמת התורה
  • חכמת שלמה
  • מודעה לבית ישראל
  • מי נדה
  • מעשה ידי יוצר
  • נדרי זריזין
  • ספר החיים
  • קהלת יעקב
  • שו"ת טוב טעם ודעת
  • שו"ת שנות חיים

קישורים חיצוניים