
רבי שלמה אלפאסי גאון
נפטרד'תתי"א, 1051 למניינם
מחכמי ארץ ישראל, גאון וראש ישיבת "גאון יעקב", כיהן בגאונות גם לאחר מותו של הגאון הבבלי האחרון רב האי.
קשרים
- אביו
- יהודה
- ילדיו
- רבי אברהםרבי יחיא
- תלמידיו
- רבי ישעיה בן יוסף הכהן
מקומות בהם פעל
- ירושליםראש ישיבת גאון יעקב וגאון (1016–1051)
תמצית ביוגרפית
נולד כנראה בפאס (מרוקו) לאחת המשפחות החשובות בעיר, לאביו רבי יהודה, ועלה בצעירותו לירושלים. בשנת ד'תשע"ו (1016) מונה לאב הישיבה בישיבת גאון יעקב, ומשנת ד'תשפ"ה (1025) כיהן כגאון ארץ ישראל וכראש הישיבה. בשונה משאר הגאונים לא התייחס לבית הלל או לרבי אלעזר בן עזריה, ומונה בזכות חכמתו ואישיותו. בימי הרעב והמגפות והמיסוי הכבד של השלטון הפאטמי פעל לטובת יהודי הארץ ונסע כמה פעמים למצרים לגייס עזרה. בשנות גאונותו קם עליו רבי נתן בן אברהם וערער על מעמדו, עד שהושג הסכם ששניהם יכהנו כגאונים. היה גם פייטן, ממשיכי אסכולת רב סעדיה גאון, וחיבר יוצרות, קדושתות וקרובות לחגים ולתעניות, שרובם לא נדפסו. המשיך לכהן בגאונות גם לאחר פטירת רב האי גאון, ונפטר בשנת ד'תתי"א (1051).