ש

רבי שאול הלוי זי"ע - מורטירה

אחרונים

נולדה'שנ"ו, 1596 למניינם·ונציה

נפטרכד בשבט ה'ת"כ, 06/02/1660 למניינם·אמסטרדם

נטמןבית חיים, אודרקרק אן דה אמסטל· מיקום הקבר במפה

רב הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם ומייסד ישיבת עץ חיים, מחבר ספר הדרשות גבעת שאול.

קשרים

אביו
רבי יוסף הלוי
רבותיו
רבי יהודה אריה ממודינהרבי אליהו מונטאלטורבי יצחק עוזיאל
תלמידיו
רבי משה זכותרבי אברהם הכהן פימינטילרבי יצחק נאהררבי משה ישראל מרקאדורבי יאשיהו פרדו

מקומות בהם פעל

  • ונציהנולד ולמד תורה (מ-1596)
  • פריזשימש לצד רבי אליהו מונטאלטו (עד 1616)
  • אמסטרדםרב ואב"ד הקהילה הפורטוגזית (1616–1660)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'שנ"ו (1596) בוונציה (איטליה), למשפחה מצאצאי אנוסי ספרד, ואביו היה רבי יוסף הלוי. למד אצל רבי יהודה אריה ממודינה ואצל הרופא רבי אליהו מונטאלטו, ויצא עמו לפריז. לאחר פטירת מונטאלטו בשנת ה'שע"ו (1616) הביא את גופתו לקבורה בבית העלמין בית חיים שליד אמסטרדם, והשתקע בעיר. מונה לרב ולדרשן בקהילה הפורטוגזית "בית יעקב", ובשנת ה'שצ"ט (1639), עם איחוד הקהילות הספרדיות באמסטרדם, נבחר לאב בית הדין של הקהילה המאוחדת. ייסד את ישיבת "עץ חיים" ואת ישיבת "כתר תורה", ומתלמידיו רבי משה זכות ורבי אברהם הכהן פימינטיל. כאב בית הדין עמד בראש בית הדין שהטיל חרם על ברוך שפינוזה בשנת ה'תט"ז (1656). חיבר את "גבעת שאול", קובץ של כחמישים דרשות, וחיבור בספרדית נגד טענות הנצרות. נפטר בכ"ד בשבט ה'ת"כ (1660) באמסטרדם ונקבר בבית חיים.

תולדות חייו

רבי שאול בן יוסף הלוי מורטירה נולד בוונציה בשנת ה'שנ"ו (1596), למשפחה מצאצאי אנוסי ספרד. בצעירותו למד תורה אצל רבי יהודה אריה ממודינה, מגדולי רבני ונציה בדורו. לאחר מכן התקרב לרופא רבי אליהו מונטאלטו, שהוזמן לשמש רופא בחצר מלכות צרפת, ובהיותו כבן חמש עשרה יצא עמו לפריז ושימש לצדו. כאשר נפטר מונטאלטו בשנת ה'שע"ו (1616), ליווה רבי שאול את גופתו להולנד כדי לקוברה בבית העלמין היהודי בית חיים שליד אמסטרדם. הוא נשאר באמסטרדם, ובהיותו כבן עשרים מונה לרב ולדרשן בקהילה הפורטוגזית "בית יעקב". באמסטרדם הוסיף ללמוד אצל רבי יצחק עוזיאל, שהגיע לעיר מפאס. הוא הורה הלכה בענייני האנוסים ששבו ליהדות, שאלות שעמדו אז במרכז חיי הקהילה. בשנת ה'שצ"ט (1639) התאחדו הקהילות הספרדיות-הפורטוגזיות באמסטרדם לקהילה אחת, ורבי שאול נבחר לאב בית הדין שלה. לצדו כיהנו רבי מנשה בן ישראל, רבי יצחק אבוהב דה פונסקה ורבי דוד פרדו. הוא ייסד את ישיבת "עץ חיים" ואת ישיבת "כתר תורה", וכן תלמודי תורה לבנים ולבנות, בתי ספר יסודיים, מוסדות צדקה וחברות לעזרה הדדית. בתפקידו כאב בית הדין עמד בשנת ה'תט"ז (1656) בראש בית הדין שהטיל חרם על ברוך שפינוזה, שלמד בישיבת עץ חיים. עיקר תורתו נשמר בדרשותיו. תלמידיו ליקטו כחמישים מהן לספר "גבעת שאול", שנדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'ת"ה, ולאחר מכן שוב בוורשה. הוא חיבר גם ספר בספרדית בשם "Tractado de la Verdad de la Ley", ובו טענות והשגות נגד הנצרות, וכן הספד על תלמידו משה ישראל מרקאדו, שנדפס בשנת ה'תי"ב. מתלמידיו נודעו רבי משה זכות, רבי אברהם הכהן פימינטיל, רבי יצחק נאהר, רבי משה ישראל מרקאדו וחתנו רבי יאשיהו פרדו. נפטר באמסטרדם בכ"ד בשבט ה'ת"כ (1660), כבן שישים וארבע, ונקבר בבית העלמין בית חיים שבאודרקרק אן דה אמסטל, ליד אמסטרדם.

ספריו1

  • גבעת שאול