
שאול - המלך
נפטרהר הגלבוע
נטמןקבר קיש, צלע
המלך הראשון של ישראל, משבט בנימין, שנמשח בידי שמואל הנביא ונפל במלחמה עם הפלשתים בהר הגלבוע.
קשרים
- אביו
- קיש
- בני/בנות זוג
- אחינועם - בת אחימעץרצפה - בת איה
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
היה בנו של קיש משבט בנימין, ומקום מושבו היה בגבעה, שנקראה על שמו גבעת שאול. כשיצא לחפש את אתונות אביו פגש את שמואל הנביא, ושמואל משח אותו בסתר למלך על פי דבר ה'. אחר כך נבחר בגורל לעיני העם במצפה. לאחר שהושיע את יבש גלעד מנחש העמוני חודשה מלכותו בגלגל. הוא נלחם באויבי ישראל מסביב, בהם הפלשתים במכמש (בעזרת יהונתן בנו), מואב, עמון, ארם צובה ועמלק. לאחר מלחמת עמלק, שבה חמל על אגג, הודיע לו שמואל שהמלוכה ניטלה ממנו, ונמשח דוד תחתיו. חז"ל שיבחו את צדקתו ואת ענוותנותו. הוא נפל עם שלושה מבניו במלחמה עם הפלשתים בהר הגלבוע. אנשי יבש גלעד קברו את גופתו, ולימים העביר דוד את עצמותיו ואת עצמות יהונתן לקבר קיש אביו בצלע שבארץ בנימין.
תולדות חייו
שאול היה בנו של קיש בן אביאל משבט בנימין, שהמקרא מתארו כ"גבור חיל". מקום מושבו היה בגבעה שבנחלת בנימין, שנקראה על שמו גבעת שאול ושימשה בירת מלכותו. הכתוב מתארו כבחור וטוב, "משכמו ומעלה גבוה מכל העם". אשתו הייתה אחינועם בת אחימעץ, וממנה נולדו לו יהונתן, אבינדב (ישוי), מלכישוע ואיש בושת, ובנותיו מרב ומיכל. מרצפה בת איה, פילגשו, נולדו לו ארמוני ומפיבושת. כשבאו זקני ישראל אל שמואל הנביא וביקשו מלך, יצא שאול לחפש את אתונות אביו שאבדו, ובדרכו הגיע אל שמואל. שמואל משח אותו בסתר לנגיד על ישראל על פי דבר ה'. אחר כך כינס שמואל את העם במצפה, והגורל נפל על שבט בנימין ועל שאול. שאול נחבא אל הכלים, והעם הביאוהו משם והמליכוהו. כשבזו לו בני בליעל ושאלו "מה יושיענו זה", החריש ולא ענה. חז"ל דרשו שמלכותו לא נמשכה משום שמחל על כבודו יותר מן הראוי. בתחילת מלכותו יצא להושיע את יבש גלעד מנחש העמוני וניצח, ואז חידש העם את מלכותו בגלגל. במהלך מלכותו נלחם שאול באויבי ישראל מכל עבר: בפלשתים, שגברו עליו במלחמת מכמש בזכות גבורת יהונתן בנו, וכן במואב, בעמון, באדום, בארם צובה ובעמלק. במלחמת עמלק נצטווה להחרים את הכל, אך חמל על אגג מלך עמלק ועל מיטב הצאן. בעקבות זאת הודיעו שמואל שה' קרע ממנו את המלוכה ונתנה לרעהו הטוב ממנו, ושמואל משח את דוד בבית לחם. דוד, שהיכה את גלית בעמק האלה, נעשה מנגן לפני שאול ושר צבאו ונשא את מיכל בתו לאשה, ולאחר מכן נמלט מפני שאול. חז"ל הפליגו בצדקתו של שאול: לדברי רב הונא, "כבן שנה שלא טעם טעם חטא" היה כשמלך, והדגישו שבחטא אחד בלבד ניטלה ממנו המלוכה. במלחמתו האחרונה עם הפלשתים, שחנו בשונם, נאספו ישראל אל הר הגלבוע. בקרב נפלו שלושה מבניו, יהונתן, אבינדב ומלכישוע, ושאול, שנפצע מן המורים, נפל על חרבו. הפלשתים כרתו את ראשו ותלו את גופתו על חומת בית שאן, ואנשי יבש גלעד, שזכרו לו את הצלתם, הלכו כל הלילה, לקחו את גופות שאול ובניו, שרפו אותן בעיר וקברו את העצמות תחת האשל ביבש. לימים העלה דוד את עצמות שאול ויהונתן משם וקברן בקבר קיש אביו בצלע שבארץ בנימין. אחרי מותו מלך איש בושת בנו על חלק מישראל, עד שעברה המלוכה כולה לבית דוד.