ר

רבי רפאל דוד בירדוגו זי"ע - המלאך רפאל

המרבי"ץ

אחרונים

נולדה'תק"ז·מכנאס

נפטרכא בתשרי ה'תקפ"ב, 17/10/1821 למניינם·מכנאס

נטמןבית העלמין היהודי, מכנאס

אב"ד מקנס, מגדולי פוסקי מרוקו, מחבר שו"ת משפטים ישרים וספר מי מנוחות על התורה.

קשרים

אביו
רבי מרדכי
ילדיו
רבי מימון בירדוגו
רבותיו
רבי יקותיאל בירדוגו

מקומות בהם פעל

  • מכנאסדיין ואב"ד העיר (1786–1821)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"ז (1747) במכנאס (מרוקו) לאביו רבי מרדכי בירדוגו, מדייני העיר, נכדו של רבי משה בירדוגו. בצעירותו למד תורה עם אחיו הגדול רבי יקותיאל בירדוגו. בגיל חמש עשרה התייתם מאביו. בסביבות ה'תקמ"ו (1786) מונה לדיין שלישי בבית הדין של רבי שלמה טולידאנו. בשנת ה'תקמ"ט (1789) נעשה לדיין שני לצד אחיו, שכיהן כאב"ד, ולאחר פטירת אחיו בשנת ה'תקס"ב (1802) נתמנה לאב"ד ורב העיר. נודע בחסידותו ובפרישותו ונקרא "המלאך רפאל". נחשב מגדולי הפוסקים במרוקו, ובשו"ת משפטים ישרים התכתב בהלכה עם רבי יוסף אלמאליח. בין חיבוריו: שו"ת משפטים ישרים, מי מנוחות על התורה, שרביט הזהב על הש"ס, תורות אמת על השולחן ערוך וחסד ואמת. נפטר בליל הושענא רבה ה'תקפ"ב (1821) ונקבר במכנאס.

תולדות חייו

רבי רפאל בירדוגו נולד בשנת ה'תק"ז (1747) במכנאס שבמרוקו, למשפחת בירדוגו, משפחת רבנים ודיינים מיוחסת בעיר. אביו, רבי מרדכי בירדוגו, היה מדייני מכנאס, ולמד בבית מדרשו של ראב"ד העיר רבי משה בירדוגו, סבו של רבי רפאל. בצעירותו למד עם אחיו הגדול רבי יקותיאל בירדוגו. בגיל חמש עשרה התייתם מאביו ונשא עליו הספד. כבר בצעירותו עסק בעיון התלמוד. לכל המאוחר בשנת ה'תקל"א (1771), כשהיה כבן עשרים וארבע, כתב חידושים על הש"ס, שנקבצו בספרו שרביט הזהב. בסביבות ה'תקמ"ו (1786) מונה לדיין שלישי בבית הדין של מכנאס, שבראשו עמד רבי שלמה טולידאנו. לאחר פטירת רבי שלמה בשנת ה'תקמ"ט (1789) נעשה לדיין השני, ואחיו רבי יקותיאל כיהן כאב"ד. כשנפטר אחיו בשנת ה'תקס"ב (1802) נתמנה לאב"ד מכנאס ולרב העיר. בתקופת כהונתו היה משענת לקהילתו בעתות צרה, ובהן הגזרות של שנת ה'ת"ק (1790), מגפות ובצורות. תיקן תקנות לטובת הציבור, ובהן תקנה לביטול מנהג שגרם צער ובושה לעניים. נודע בגדלותו בתורה, בחסידותו ובפרישותו המרובה, ובשל כך כונה "המלאך רפאל". נחשב מגדולי הפוסקים במרוקו בדורו, והיה גם מקובל ודרשן. בשו"ת משפטים ישרים, הסדור על סדר השולחן ערוך, נשא ונתן בהלכה עם רבי יוסף אלמאליח. חיבור זה הוא שעשה אותו לאחד הפוסקים המרכזיים במרוקו. חיבוריו רבים ועוסקים בתחומים שונים: מי מנוחות, דרשות על התורה בשני חלקים, שהדפיס נינו רבי שלום משאש; שרביט הזהב על הש"ס; תורות אמת על השולחן ערוך; חסד ואמת, דרשות והספדים; רב פנינים, דרשות; רוקח מרקחת על אגדות התלמוד; משמחי לב על התורה; קיצור תקנות חכמי קאשטיליא; ודיני שו"ב כמנהג המערב. ספרו לשון לימודים, מדריך ללימוד המקרא עם תרגום ופירוש, הוא היחיד מחיבוריו שנכתב בערבית יהודית. שלוש נשותיו נפטרו בחייו. בנו חיים נפטר בילדותו בשנת ה'תק"מ (1780). בניו האחרים היו רבי מימון בירדוגו, הנקרא "המבין", שכיהן כדיין במכנאס וחיבר ספרים רבים, ומרדכי, אברהם ומאיר. מצאצאיו היה גם רבי יהושע בירדוגו, לימים הרב הראשי למרוקו. נפטר בליל הושענא רבה של שנת ה'תקפ"ב (1821), כבן שבעים וחמש, כשסיים ללמוד את האדרא שבזוהר בתיקון הלילה. נקבר בבית העלמין היהודי במכנאס, ולפי צוואתו נקבר בתוך ארון.

ספריו11

  • דיני שו"ב כמנהג המערב
  • חסד ואמת
  • לשון לימודים
  • מי מנוחות
  • משמחי לב
  • קיצור תקנות חכמי קאשטיליא
  • רב פנינים
  • רוקח מרקחת
  • שו"ת משפטים ישרים
  • שרביט הזהב
  • תורות אמת

קישורים חיצוניים