ר

רבי רפאל צבאן זי"ע

אחרוני זמננו

נולדא בטבת ה'תר"ע, 13/12/1909 למניינם·ג'רבה

נפטרד בכסליו ה'תשנ"ה, 07/11/1994 למניינם·נתיבות

נטמןבית העלמין, נתיבות

רבה של נתיבות כשלושים ושמונה שנה, מחכמי ג'רבה וזקן רבני תוניסיה, מחבר "זרע יעקב" ו"נפש חיה".

קשרים

אביו
רבי יעקב צבאן
אמו
אמימה
בני/בנות זוג
עוישה
תלמידיו
רבי פנחס כהן

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בא' טבת ה'תר"ע (1909) בג'רבה (תוניסיה) לאביו רבי יעקב. למד אצל חכמי האי, ורבו המובהק היה רבי רחמים חי חויתה הכהן. בשנת ה'תרצ"ב (1932) החל לכהן כראש ישיבה, בשנת ה'תרצ"ט (1939) צורף לבית הדין בג'רבה, ובשנת ה'תש"ג (1943) הוסמך לרבנות בתוניס. בשנים ה'תשי"א-ה'תשט"ז (1951-1956) כיהן כרב ודיין ממשלתי במדנין. בשנת ה'תשי"ז (1957) עלה לארץ ישראל ומונה לרב העיירה עזתה, שנקראה באותה שנה נתיבות. בתפקיד זה כיהן כשלושים ושמונה שנה. משנת ה'תשל"ג (1973) היה חבר מועצת הרבנות הראשית, והיה גם נשיא ישיבת כסא רחמים. נחשב לזקן רבני תוניסיה בישראל. חיבר את "מגיד דבריו ליעקב", "זרע יעקב", "נפש חיה" ו"שיירי הנפש". נפטר בד' כסליו ה'תשנ"ה (1994) ונקבר בבית העלמין בנתיבות.

תולדות חייו

רבי רפאל כדיר צבאן נולד בא' טבת ה'תר"ע (1909) בג'רבה שבדרום תוניסיה לאביו רבי יעקב ולאמו אמימה. בילדותו ובנעוריו למד אצל חכמי ג'רבה. רבו המובהק היה רבי רחמים חי חויתה הכהן, ואחריו ראה את עצמו תלמיד כל ימיו. הוא גם התכתב בענייני הלכה עם רבי עובדיה הדאיה בארץ ישראל. בשנת ה'תר"ץ (1930), בגיל עשרים, נשא לאישה את בת דודו עוישה. בשנת ה'תרצ"ב (1932) החל לכהן כראש ישיבה בג'רבה, ובתפקיד זה שימש כשתים עשרה שנה. בשנת ה'תרצ"ט (1939) צורף כדיין שלישי לבית הדין בג'רבה, ובשנת ה'תש"ג (1943) קיבל סמיכה לרבנות מהרבנות הראשית בתוניס. בשנת ה'תש"ח (1948) ערך את הירחון התורני "הירח", שיצא לאור כשלוש שנים. כמו כן היה אחד משבעת נכבדי הקהילה ונשיא ישיבת אור תורה בג'רבה. בשנת ה'תשי"א (1951) מונה לרב ודיין ממשלתי בעיר מדנין, ושימש בתפקיד זה עד סוף שנת ה'תשט"ז (1956). בשנת ה'תשי"ז (1957) עלה לארץ ישראל. בי"ב אדר ב' של אותה שנה מונה לרב העיירה עזתה בנגב, שבאותה שנה נקראה נתיבות. כרב העיר כיהן כשלושים ושמונה שנה. בשנותיה הראשונות של העיר הקים בה את המועצה הדתית, ותמך בהקמת מוסדות תורה בעיר ובאזור. בשנת ה'תשל"ב (1972) נקבע כנשיא ישיבת כסא רחמים, שעברה מתוניסיה לבני ברק, ובשנת ה'תשל"ג (1973) נבחר לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. לאחר פטירת רבו רבי רחמים חי חויתה הכהן נחשב לזקן רבני תוניסיה ולסמכות התורנית העליונה של יוצאי תוניסיה בישראל. מתלמידיו רבי פנחס כהן, שכיהן לימים כרב נתיבות. חיבר כמה ספרים. "מגיד דבריו ליעקב" על הגדה של פסח ודיני החג יצא לאור בג'רבה בשנת ה'תש"ו (1946). "זרע יעקב" נחלק לשלושה חלקים: חידושים על התלמוד וחידושי הלכה על השולחן ערוך. "נפש חיה" עוסק במנהגים ובדינים שבשולחן ערוך, ו"שיירי הנפש" הוא השלמות לספר זה. נפטר בד' כסליו ה'תשנ"ה (1994), בגיל שמונים וארבע, בנתיבות. נקבר בבית העלמין בעיר לצד אשתו, ועל קבריהם הוקם אוהל. על שמו נקראו שכונה ורחוב בנתיבות.

ספריו4

  • זרע יעקב
  • מגיד דבריו ליעקב
  • נפש חיה
  • שיירי הנפש

קישורים חיצוניים