ר

רבי רפאל פאניז'ל זי"ע - המרפ"א

אחרונים

נולדה'תקס"ד, 1804 למניינם·פאזארדז'יק

נפטריד בטבת ה'תרנ"ג, 02/01/1893 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה

הראשון לציון וחכם באשי בירושלים, שד"ר לצפון אפריקה ולאיטליה, מחבר "לב מרפ"א".

קשרים

אביו
רבי יהודה פאניז'ל
אמו
שרה
בני/בנות זוג
ווינזיאנה בת רבי אשר הלוי

מקומות בהם פעל

  • מרוקושד"ר לגיוס כספים לעניי ירושלים (1828–1863)
  • איטליהשד"ר בשליחות ישיבת חברון (1840–1845)
  • ירושליםהראשון לציון וחכם באשי (1880–1893)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקס"ד (1804) בפאזארדז'יק (בולגריה), בנם היחיד של רבי יהודה ושל שרה. כשהיה כבן שלוש עלתה משפחתו לארץ ישראל, בשנת ה'תקס"ז (1807), והוא למד בתלמוד תורה ובישיבות בירושלים. בשנת ה'תקפ"א (1821) נשא את ווינזיאנה, בתו של רבי אשר הלוי. חכמי ירושלים שלחו אותו כשד"ר לתוניסיה, למרוקו, ללוב ולאלג'יריה, והוא יצא גם בשליחות ישיבת חברון לאיטליה. בשנת ה'תר"ם (1880) התמנה לראשון לציון ולממלא מקום החכם באשי, ובשנת ה'תרמ"ט (1889) קיבל מינוי רשמי לחכם באשי. חיבר את "לב מרפ"א" ואת "לשון מרפ"א", וכתב הגהות על הרמב"ם. נפטר בי"ד בטבת ה'תרנ"ג (1893) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקס"ד (1804) בעיר פאזארדז'יק שבבולגריה, שהייתה אז בשטח האימפריה העות'מאנית. הוא היה בנם היחיד של רבי יהודה ושל שרה. בשנת ה'תקס"ז (1807), כשהיה כבן שלוש, עלתה המשפחה לארץ ישראל והשתקעה בירושלים. שם למד בתלמוד תורה ובישיבות העיר. אביו נפטר בשנת ה'תקע"ט (1819), כשהיה כבן חמש עשרה. בשנת ה'תקפ"א (1821) נשא את ווינזיאנה, בתו של רבי אשר הלוי, מחשובי חכמי ירושלים. בתו וידה נישאה לרבי חיים משה אלישר, ונכדו היה רבי יוסף שאול אלישר. כבר בצעירותו שלחו אותו חכמי ירושלים כשד"ר לתוניסיה, למרוקו, ללוב ולאלג'יריה, לאסוף כספים לעניי העיר. בשנים ה'תקפ"ח-ה'תק"ץ (1828-1830) חזר למרוקו, ובשנת ה'תקצ"א (1831) לתוניסיה. בשנת ה'ת"ר (1840) יצא בשליחות ישיבת חברון לערי איטליה. ברומא השכין שלום בין שני פלגים מסוכסכים בקהילה היהודית. בשנת ה'תר"ה (1845) יצא שוב לאיטליה בשליחות חברון. בשנת ה'תרכ"ג (1863) יצא בשליחות נוספת למרוקו, ושם יצא שמו כבעל מופת. בט"ו באב ה'תר"ם (1880), כחצי שנה לאחר פטירת רבי אברהם אשכנזי, התמנה לראשון לציון ולממלא מקום החכם באשי. רבי יעקב שאול אלישר, מחותנו, היה מיועד לתפקיד, אך ויתר עליו לטובתו משום שהיה הוותיק שבחכמי ירושלים. בשנת ה'תרמ"ט (1889), בהשתדלות החכם באשי של טורקיה רבי משה הלוי, קיבל מינוי רשמי לחכם באשי. הוא כיהן כראשון לציון כשלוש עשרה שנה, עד פטירתו, ורבי יעקב שאול אלישר מילא את מקומו אחריו. בשנת ה'תרמ"ז (1887) הדפיס את ספרו "לב מרפ"א". הספר כולל מערכות בהלכה לפי סדר האלף-בית, שו"ת, חידושים ודרשות. עוד חיבר את "לשון מרפ"א", קובץ שו"ת, וכתב הגהות והערות על הרמב"ם. נפטר בירושלים בי"ד בטבת ה'תרנ"ג (1893), כבן שמונים ותשע, לאחר מחלה של כמה שבועות. הוא נקבר בחלקה הספרדית בבית העלמין בהר הזיתים.

ספריו2

  • לב מרפ"א
  • לשון מרפ"א

קישורים חיצוניים