
רבה - בר נחמן
עוקר הרים
נפטר~320 למניינם
אמורא בבלי בדור השלישי, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנה, ומכונה "עוקר הרים" בזכות חריפותו.
קשרים
- אביו
- נחמני
- תלמידיו
- רבאאביי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בבבל למשפחת כהנים שנחשבה לצאצאי עלי הכהן. למד אצל רב הונא בישיבת סורא ואצל רב יהודה בר יחזקאל בפומבדיתא. ככל הנראה שהה זמן קצר בארץ ישראל, לאחר שאחיו קראו לו ללמוד שם מפי רבי יוחנן. לאחר פטירת רב יהודה היו הוא ורב יוסף מועמדים לראשות ישיבת פומבדיתא. רב יוסף סירב לקבל את המינוי, ורבה כיהן בראשות הישיבה 22 שנה. חי בעוני ונודע כבעל פלפול חריף, ובמחלוקותיו עם רב יוסף נפסקה ההלכה כמותו, חוץ משלושה מקרים. מתלמידיו המובהקים היו אביי, בן אחיו, ורבא. נפטר בסביבות שנת 320, בזמן שברח מפני פקידי מלך פרס שחיפשו אותו בעקבות הלשנה.
תולדות חייו
רבה בר נחמני נולד בבבל למשפחת כהנים מיוחסת, שנחשבה לצאצאי עלי הכהן. אביי היה בן אחיו. יש הסוברים שאחיו היו רב אושעיא ורב חנינא, שישבו בארץ ישראל. אחיו קראו לו לעלות לארץ ישראל וללמוד תורה מפי רבי יוחנן, וככל הנראה נענה להם ושהה שם זמן קצר. מבניו נזכרים רבי חייא ורבא בריה דרבה. למד אצל רב הונא בישיבת סורא ואצל רב יהודה בר יחזקאל בישיבת פומבדיתא. לאחר פטירת רב יהודה עמדו לפני חכמי הדור שני מועמדים לראשות הישיבה: רב יוסף, שנודע בבקיאותו ונקרא "סיני", ורבה, שנודע בחריפות הפלפול ונקרא "עוקר הרים". רב יוסף סירב לקבל את המינוי, ורבה עמד בראש ישיבת פומבדיתא 22 שנה. המסורות על גילו חלוקות. לפי גרסה אחת מונה בגיל 18, ולפי אחרת בגיל 38. המקובל הוא שנפטר בגיל 40. בין רבה לרב יוסף היו מחלוקות רבות, וההלכה נפסקה כרבה, חוץ משלושה מקרים שבהם נפסקה כרב יוסף. נודע בכלל "כל שאינו בזה אחר זה, אפילו בבת אחת אינו". על עצמו העיד: "יחיד אני בנגעים, יחיד אני באהלות". חי בעוני, ורבא הביא אותו ואת רב חסדא כדוגמה לכך שחיים, בני ומזוני תלויים במזל. מתלמידיו המובהקים היו אביי ורבא, שהיו לגדולי הדור שאחריו. אנשי פומבדיתא לא אהבו אותו, משום שהוכיח אותם על מעשיהם. כשנמסר לשלטון הפרסי שיהודי נכבד גורם לבטל את מס המלך מ-12,000 יהודים חודשיים בשנה, בירחי כלה, שלחו פקידי המלך לחפש אותו. הוא ברח ולא נמצא. לפי המסופר בגמרא, מלאך המוות לא יכול היה לו בשעה שעסק בתורה. כשנשבה רוח בין הענפים חשב שאלה פרשי המלך, וביקש למות. נשמתו יצאה באמרו "טהור, טהור", ויצאה בת קול ואמרה: "אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאה נשמתך בטהור". נפטר בסביבות שנת 320.