
רבי ראובן גרשנוביץ זי"ע
נולדל בסיון ה'תרע"ה, 12/06/1915 למניינם·לאפיצ'י
נפטרו בניסן ה'תשנ"ה, 1995 למניינם
נטמןבית העלמין של ישיבת פוניבז', בני ברק
ראש ישיבת הנגב בנתיבות ור"מ בישיבת לומז'ה, תלמיד רבי ברוך בר ליבוביץ ובעל "שיעורי רבי ראובן יוסף".
קשרים
- אביו
- רבי אברהם יצחק גרשונוביץ
- אמו
- שרה ביילא גרשונוביץ
- בני/בנות זוג
- פסיה גרשונוביץ
- ילדיו
- רבי צבי יהודה גרשונוביץ
- רבותיו
- רבי ברוך בר ליבוביץרבי פסח פרוסקיןרבי מרדכי שמולקררבי יעקב ניימןרבי אלחנן וסרמן
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בל' בסיון ה'תרע"ה (1915) בלאפיצ'י שבמחוז מינסק (בלארוס). אביו היה רבי אברהם יצחק גרשונוביץ, רב ז'בינקה. בגיל עשר למד בישיבה בלידא אצל רבי מרדכי שמולקר ורבי יעקב ניימן. אחר כך למד בקוברין אצל רבי פסח פרוסקין, וזמן קצר בישיבת אהל תורה בברנוביץ' אצל רבי אלחנן וסרמן. בשנת ה'תרצ"א (1931) עבר לישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ושם התקרב לרבי ברוך בר ליבוביץ. בשנת ה'תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל והצטרף לישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בשנת 1951 מונה בה לר"מ. בשנת 1965 עמד לצד דודו רבי שלמה נח קרול בראשות ישיבת חמדת שמואל במושב חמ"ד. בשנת 1976 נקרא לעמוד עם רבי יששכר מאיר בראשות ישיבת הנגב, ועבר לגור בנתיבות. שיעוריו יצאו לאור בסדרה "שיעורי רבי ראובן יוסף". נפטר בניסן ה'תשנ"ה (1995) ונקבר בבני ברק.
תולדות חייו
נולד בל' בסיון ה'תרע"ה (1915) בלאפיצ'י שבמחוז מינסק (בלארוס). אביו, רבי אברהם יצחק גרשונוביץ, כיהן כרב ז'בינקה. אמו, שרה ביילא, הייתה בתו של רבי משה אליעזר באייר, תלמיד החפץ חיים. אחיו רבי שמואל דוד, רב ז'בינקה, נספה בשואה. אחיו רבי משה אליעזר התגורר בניו יורק. בגיל עשר נשלח ללמוד בישיבה בלידא, אצל רבי מרדכי שמולקר ורבי יעקב ניימן. משם עבר לישיבה בקוברין שבראשה עמד רבי פסח פרוסקין, ולמד זמן קצר גם בישיבת אהל תורה בברנוביץ' אצל רבי אלחנן וסרמן. בקיץ ה'תרצ"א (1931) עבר לישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. שם נודע כמתמיד גדול והתקרב מאוד לרבו רבי ברוך בר ליבוביץ. ברבות השנים נחשב לבקי בתורת רבו ובספריו "ברכת שמואל". בשנת ה'תרצ"ז (1937) עלה לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בשנת 1946 נשא את פסיה, בתו של רבי צבי יהודה אדלשטיין, רב רמת השרון. כך היה לגיסם של רבי גרשון אדלשטיין ורבי מיכל יהודה ליפקוביץ. בשנת 1951 מונה לר"מ בישיבת לומז'ה, והחל למסור בה שיעור יומי לבחורים. בשנת 1965 נקרא לעמוד לצד דודו, רבי שלמה נח קרול, בראשות ישיבת חמדת שמואל במושב חמ"ד, ושהה במושב כל ימות השבוע. בשנת 1976 ביקש ממנו רבי יששכר מאיר לעמוד עמו בראשות ישיבת הנגב בנתיבות. הוא עבר לגור בעיר והקדיש את כל יומו לישיבה. בשנות השמונים היה ממתווי הדרך של תנועת "ישיבות לעם". מאמריו התורניים התפרסמו בכתבי עת תורניים כגון "מוריה" ו"ישורון". מתוך השיעורים שמסר בישיבות שבהן כיהן יצאה לאור סדרת הספרים "שיעורי רבי ראובן יוסף" על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא ומכות. משפחתו הוציאה לאור גם קובץ ממכתביו ומדרשותיו. נפטר בניסן ה'תשנ"ה (1995), בגיל 79. בהלווייתו השתתפו אלפים, ובהם רבים מתלמידיו. נקבר בבית העלמין של ישיבת פוניבז' בבני ברק. בנו רבי צבי יהודה גרשונוביץ עמד אחריו בראשות ישיבת הנגב עד פטירתו בשנת ה'תשפ"ב (2022). חתנו רבי ירחמיאל אונגרליידר עמד בראש בית מדרש עליון בבני ברק.
ספריו1
- שיעורי רבי ראובן יוסף