
קשרים
- אביו
- נתן
- רבותיו
- ר"י הזקןרבי אלחנן בן יצחקרבי ידידיה ממלאןרבי חיים בן חננאל הכהן
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ד'תתקט"ו (1155) לערך בלוניל (צרפת) שבפרובאנס, לאביו רבי נתן, ועל שם עירו נקרא "הירחי". למד בצעירותו אצל חכמי לוניל, ואחר כך יצא לצפון צרפת ולמד בישיבת ר"י הזקן בדמפייר ואצל בנו רבי אלחנן. עוד למד אצל רבי ידידיה ממלאן ואצל רבי חיים בן חננאל הכהן מפריז. נדד בפרובאנס, בצרפת ובאשכנז, ובהיותו כבן ארבעים הגיע לטולדו (ספרד), ושם נתמנה לחבר בית הדין. חיבורו העיקרי הוא ספר המנהיג, שבו כינס את מנהגי הקהילות שראה בנדודיו לפי סדר השנה. חיבר גם פירוש למסכת כלה רבתי. נפטר בשנת ד'תתקע"ה (1215) לערך בטולדו.
תולדות חייו
רבי אברהם בן נתן הירחי נולד בשנת ד'תתקט"ו (1155) לערך בלוניל שבפרובאנס, והיה קרוב לרבי יצחק בן אבא מרי בעל "העיטור". הכינוי "הירחי" בא משם עירו: שם העיר לוניל קשור במילה הצרפתית לירח, והוא תרגום עברי שלה. בחיבוריו נהג לחתום "אב"ן", ראשי התיבות של אברהם בן נתן, ומכאן כינויו "הראב"ן הירחי". את תורתו קנה תחילה אצל חכמי לוניל, ולפי המכלול ככל הנראה למד גם אצל הראב"ד ואצל קרובו בעל "העיטור". אחר כך יצא לצפון צרפת ולמד בישיבת ר"י הזקן בדמפייר. את ר"י הזקן כינה "רבנו הקדוש", ולמד גם אצל בנו רבי אלחנן. בין רבותיו נמנים עוד רבי ידידיה ממלאן ורבי חיים בן חננאל הכהן מפריז. כך שילב בתורתו את מסורת חכמי פרובאנס עם דרכם של בעלי התוספות בצרפת. שנים רבות נדד בין קהילות פרובאנס, צרפת ואשכנז, ובכל מקום רשם את מנהגי התפילה, קריאת התורה וסדרי בית הכנסת שראה. בהיותו כבן ארבעים הגיע לטולדו שבספרד ונתמנה שם לחבר בית הדין, לצד רבי מאיר הלוי אבולעפיה (הרמ"ה) ורבי יצחק בן מאיר אבן מיגאש. אחר כך חזר לזמן מה לפרובאנס, ובשנת ד'תתקע"א (1211) שב לטולדו, ושם ישב עד סוף ימיו. חיבורו העיקרי הוא ספר המנהיג. הספר מכנס את מנהגי ישראל בצרפת, באשכנז, באנגליה ובספרד, ומסודר לפי סדר השנה. מנהגי התפילה מבוארים בו על פי מקורותיהם בתלמוד ובדברי הגאונים, והוא מן החיבורים הראשונים בתחום המנהגים. הספר נדפס לראשונה בקושטא בשנת ה'רע"ט (1519), כשלוש מאות וחמש עשרה שנה אחרי שנכתב, ופוסקים רבים מביאים את דבריו. עוד חיבר פירוש למסכת כלה רבתי, ונשתמרו ממנו שני הפרקים הראשונים. תשובות שלו מובאות בדברי הרשב"א ורבי דוד אבודרהם. לפי השערה אחת היה גם אחד מעורכי מחזור ויטרי. החוקרים חלוקים אם חיבר גם ספרים בשם "מחזיק הבדק" ו"בית זבול". נפטר בטולדו בשנת ד'תתקע"ה (1215) לערך, כבן שישים.