א

רבי אברהם - בר חייא

הנשיא הספרדי

ראשונים

נולדד'תתכ"ה·ברצלונה

נפטרד'תתצ"ה

מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף בברצלונה, מחבר ספר העיבור, מגילת המגלה וחיבור המשיחה והתשבורת.

קשרים

אביו
חייא

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בברצלונה (ספרד) בסביבות ה'תת"ל (1070), לפי מקור אחר בשנת ה'תתכ"ה (1065). פעל בברצלונה, והיה תלמיד חכם וגם מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף. בעברית כינוהו "הנשיא", ובערבית נשא את תואר הכבוד "צאחב אל-שורטה" (מפקד המשמר). הוא מראשוני המביאים של מדעי העולם הערבי ללשון העברית, וחידש מונחים רבים בתחומי המתמטיקה והפילוסופיה, רובם משורשים עבריים. מחיבוריו: "יסודי התבונה ומגדל האמונה", "חיבור המשיחה והתשבורת", "ספר העיבור" על חשבון הלוח, שהרמב"ם שיבח, "מגילת המגלה" על חשבון הקץ, "צורת הארץ ותבנית השמים", "חשבון מהלכות הכוכבים" ו"הגיון הנפש" על התשובה ותיקון המידות. נפטר בסביבות ה'תתצ"ו (1136), ויש סימנים שחי עד ה'תתק"ה (1145) לפחות.

תולדות חייו

רבי אברהם בר חייא הנשיא נולד בברצלונה שבספרד במחצית השנייה של המאה ה-11. לפי ויקיפדיה נולד בסביבות ה'תת"ל (1070), ולפי המכלול בשנת ה'תתכ"ה (1065). התואר "הנשיא" מעיד על מעמדו הרם בקהילה. בערבית נשא את תואר הכבוד "צאחב אל-שורטה", כלומר מפקד המשמר. הוא פעל בברצלונה בסוף המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12. היה מן הראשונים שהעבירו את מדעי העולם הערבי - חשבון, הנדסה, אסטרונומיה ופילוסופיה - ללשון העברית, ובכך הניח את היסודות לספרות המדעית העברית. לשם כך חידש מונחים רבים, רובם משורשים עבריים, ואחדים מהם נקלטו בלשון. הוא שימש גם מתווך לשוני למתרגם הלטיני אפלטון מטיבולי, וכך תרם להעברת הידע המדעי גם לעולם הנוצרי. חיבוריו עוסקים במדע ובתורה. "יסודי התבונה ומגדל האמונה" היה חיבור אנציקלופדי על החשבון, ההנדסה, האופטיקה, המוזיקה והאסטרונומיה, ורק חלק קטן ממנו שרד. "חיבור המשיחה והתשבורת" הוא ספר הדרכה למדידת קרקעות, עם רקע עיוני בחשבון ובהנדסה. תרגומו הלטיני נעשה בשנת ה'תתע"ו (1116), ונחשב לחיבור האירופי הראשון שהציג פתרון מלא למשוואה הריבועית הכללית. יש בו גם הוכחה לקשר בין היקף העיגול לשטחו, ובהוכחה זו נעשה שימוש בתוספות למסכת סוכה. "ספר העיבור", שנכתב בשנים ה'תתפ"ב-ה'תתפ"ג (1122-1123), עוסק בחשבון לוח השנה העברי, והרמב"ם שיבח אותו. "מגילת המגלה" עוסק בחשבון הקץ וביאת המשיח. "צורת הארץ ותבנית השמים" (ה'תתצ"ב, 1132) עוסק בהנדסה ובאסטרונומיה, ובו תיאר את העולם המיושב וחילק את חלקו הצפוני לשבעה אקלימים. "חשבון מהלכות הכוכבים", שהושלם בשנת ה'תתצ"ו (1136), הוא החיבור העברי הראשון שעסק בפונקציות טריגונומטריות. כן חיבר את "לוחות הנשיא", לוחות אסטרונומיים שנותרו בכתב יד, ואת "הגיון הנפש", ספר מוסר על התשובה ותיקון המידות. שני חיבורים נוספים אבדו: "גדר האדם", שהרשב"א מזכיר, ו"ספר הגלגול", שהרד"ק מזכיר. בעניין חכמת המזלות כתב איגרת לרבי יהודה ברצלוני (רבי יהודה בן ברזילי) והגן בה על העיסוק בה. ספריו השפיעו על חכמי ישראל שבאו אחריו. הראב"ע, הרד"ק, המאירי ודון יצחק אברבנאל הסתמכו עליהם, וייתכן שגם הרמב"ן שאב מהם. הוא נפטר בסביבות ה'תתצ"ו (1136), ויש סימנים שחי עד ה'תתק"ה (1145) לפחות.

ספריו8

  • הגיון הנפש
  • חיבור המשיחה והתשבורת
  • חשבון מהלכות הכוכבים
  • יסודי התבונה ומגדל האמונה
  • לוחות הנשיא
  • מגילת המגלה
  • ספר העיבור
  • צורת הארץ ותבנית השמים

קישורים חיצוניים