ע

עכן - עכר

מקרא

נפטרעמק עכור

נטמןעמק עכור

איש משבט יהודה בימי יהושע, שמעל בחרם יריחו ונסקל בעמק עכור לאחר שהתוודה על חטאו.

קשרים

אביו
כרמי

תמצית ביוגרפית

בן כרמי בן זבדי בן זרח משבט יהודה, מבני הדור שנכנס לארץ ישראל עם יהושע בן נון. בכיבוש יריחו, שרכושה הוחרם לה', לקח מן השלל אדרת שנער, מאתיים שקלי כסף ולשון זהב במשקל חמישים שקלים, וטמן אותם בתוך אוהלו. בעקבות המעילה נכשלו ישראל במלחמה הראשונה על העי, ונפלו מהם שלושים ושישה איש. יהושע הפיל גורל, ונלכדו בו שבט יהודה, משפחת הזרחי, בית זבדי ולבסוף עכן, שהודה במעשהו לפני יהושע. הוא נסקל בעמק עכור, רכושו נשרף, והקימו עליו גל אבנים גדול. לפי המשנה במסכת סנהדרין כיפר וידויו על חטאו, ומכאן למדו חז"ל שהנידון למיתה מתוודה לפני מותו. בספר דברי הימים הוא נקרא עכר.

תולדות חייו

עכן היה בנו של כרמי בן זבדי, ממשפחת הזרחי שבשבט יהודה, כפי שמונה ייחוסו בספר יהושע. בספר דברי הימים הוא נקרא עכר, על שם העכירה שהביא על ישראל. חז"ל דרשו את שמו מלשון "עכנה", נחש. בעת כיבוש יריחו ציווה יהושע בן נון שכל רכוש העיר יהיה חרם לה', וכסף, זהב וכלי נחושת וברזל יובאו לאוצר ה'. עכן לקח מן השלל אדרת שנער אחת טובה, מאתיים שקלי כסף ולשון זהב אחת במשקל חמישים שקלים, וטמן אותם בארץ בתוך אוהלו. לפי המדרש סמך את מעשהו על הפסוק "ואכלת את שלל אויביך". בעקבות המעילה נכשלו ישראל במלחמתם הראשונה על העי, ונפלו מהם שלושים ושישה איש. יהושע קרע את שמלותיו ונפל על פניו לפני ארון ה', ונאמר לו שהכישלון נגרם משום שישראל מעלו בחרם. למחרת הקריב יהושע את העם לפי שבטיו, ובגורל נלכד שבט יהודה. אחר כך נלכדו משפחת הזרחי ובית זבדי, ולבסוף נלכד עכן עצמו. יהושע ביקש ממנו "שים נא כבוד לה' אלקי ישראל ותן לו תודה", ועכן הודה במעשהו ופירט את מה שלקח ואת המקום שבו טמן אותו. שלוחי יהושע מצאו את החפצים באוהלו והביאו אותם לפני ה'. לפי המדרש התכוננו אנשי שבט יהודה לעמוד נגד יהושע, ועכן הסגיר את עצמו כדי שלא תפרוץ מלחמת אחים. יהושע וכל ישראל הוציאו את עכן, את החפצים ואת כל אשר לו לעמק עכור. שם אמר לו יהושע "מה עכרתנו, יעכרך ה' ביום הזה". עכן נסקל באבנים, רכושו נשרף באש, ועליו הקימו גל אבנים גדול, ועל שם המעשה נקרא המקום עמק עכור. רוב המפרשים סוברים שבני משפחתו הובאו לשם רק כדי לראות את עונשו, ויש הסוברים שגם הם נידונו. במשנה במסכת סנהדרין נלמד מעכן שכל הנידון למיתה מתוודה לפני מותו, משום שוידויו של עכן כיפר על חטאו. בתלמוד הבבלי נאמר שמעל גם בחרמים שבימי משה, ושרק לאחר שעברו ישראל את הירדן נענשו כולם על עבירה שנעשתה בסתר, מדין ערבות. יש המייחסים לעכן את הקטע "על כן נקוה" שבתפילת "עלינו לשבח", ואומרים ששמו נרמז בו.

קישורים חיצוניים