
קשרים
- אביו
- ראובן דנגור
- ילדיו
- רבי משה יהודה דנגור
- רבותיו
- רבי עבדאללה סומך
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בכ"ו באב ה'תר"ח (1848) בבגדאד לאביו ראובן, והתייתם בילדותו. למד במדרש בית זליכה, והיה הצעיר שבתלמידי רבי עבדאללה סומך. שימש מוהל, שוחט וכותב שטרות. בשנת ה'תרנ"ד (1894) נתמנה לרב הקהילה הבגדאדית ברנגון (מיאנמר), וכעבור כשנתיים חזר לבגדאד. בשנת ה'תרס"ג (1903) קיבל רישיון מהשלטון העות'מאני להקים בית דפוס בבגדאד, ובו הדפיס עם בניו כ-140 ספרים. בשנים ה'תרפ"ג-ה'תרפ"ח (1923-1928) כיהן כחכם באשי של יהודי בגדאד. חיבר את "מנחה בלולה" על מנהגים, דינים ופיוטים, "ברכות שמים" על הברכות, ו"עדי זהב" על התורה, וכן ספר שאלות ותשובות, תרגום לערבית-יהודית ופירוש למגילת קהלת. נפטר בי"ג בטבת ה'תר"ץ (1930), ונקבר בבית העלמין היהודי בבגדאד.
תולדות חייו
נולד בכ"ו באב ה'תר"ח (1848) בבגדאד לאביו ראובן דנגור. בגיל עשר בערך התייתם מאביו. בצעירותו למד במדרש בית זליכה בבגדאד, והיה הצעיר שבתלמידי רבי עבדאללה סומך, ראש המדרש ומגדולי חכמי בבל בדורו. בשנת ה'תרכ"ו (1866) נשא אישה. בשנותיו הראשונות שימש חזן, מוהל ושוחט, וכן כותב שטרות, ובשנות הארבעים לחייו עמד בראש כתיבת השטרות בקהילה. בסביבות שנת ה'תרנ"ב (1892) הפסיד את כספו במסחר, ומאז התפרנס ממלאכת הרבנות. בשנת ה'תרנ"ד (1894) נתמנה לרב הקהילה היהודית-הבגדאדית ברנגון (מיאנמר), ולאחר כשנתיים, עוד לפני תום החוזה, שב לבגדאד. משנת ה'תרנ"ז (1897) ניהל בהתנדבות את בית הכנסת הגדול "שף ויתיב" בבגדאד. בשנת ה'תרס"ג (1903) קיבל רישיון מהשלטון העות'מאני להקים בית דפוס בבגדאד. בדפוס זה, שפעל עד שנת ה'תרפ"א (1921), הדפיס עם בניו כ-140 ספרים, ובהם סידור תפילה כמנהג בגדאד. הוא תרגם לערבית-יהודית חלקים מן ההגדה של פסח ומן הסידור, כדי לקרבם להבנת בני הקהילה. היה גם פייטן ובקיא בנגינת המקאמים העיראקית. בשנת ה'תרפ"ג (1923) נתמנה לחכם באשי, רבה הראשי של קהילת בגדאד. בתקופת כהונתו, כשנשאל בידי המלך פייסל אם יהודי עיראק ציונים, השיב שהם מתפללים שלוש פעמים ביום לשוב לציון. בשנת ה'תרפ"ח (1928) התפטר מתפקידו על רקע מחלוקות פנימיות בקהילה. בין חיבוריו: "מנחה בלולה" על מנהגים, דינים ופיוטים; "ברכות שמים" על הברכות; פירוש ותרגום לערבית למגילת קהלת; ספר שאלות ותשובות; דברי הימים של בגדאד; פירוש ותרגום לערבית על התורה; ומאמרי מוסר ודרשות. פירושיו על התורה יצאו לאור בשם "עדי זהב", ובהקדמת הספר באה הסכמתו של רבי עובדיה יוסף. בנו, רבי משה יהודה דנגור, פעל לארגון הקהילה הספרדית לאחר מלחמת העולם השנייה. נפטר בבגדאד בי"ג בטבת ה'תר"ץ (1930), בן שמונים ואחת, ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר. בשנת ה'תשל"א (1971) נקרא רחוב על שמו בשכונת עמידר ברמת גן.
ספריו3
- ברכות שמים
- מנחה בלולה
- עדי זהב