א

אביתר הכהן

גאונים

נולד~1042 למניינם·ירושלים

נפטר~1112 למניינם

אחרון גאוני ארץ ישראל, ראש ישיבת גאון יעקב בצור ובטריפולי, מחבר מגילת אביתר.

קשרים

אביו
אליהו

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בסביבות שנת ד'תת"ב (1042) בירושלים, למשפחת כהנים גאונים שיוחסה לתנא רבי אלעזר בן עזריה. אביו היה רבי אליהו הכהן גאון, ראש ישיבת "גאון יעקב" של ארץ ישראל. בשנת ד'תתל"א (1071) עבר עם אביו לפוסטאט שבמצרים, ומשם לצור, שם כיהן כאב בית דין לצד אביו. אחרי פטירת אביו בשנת ד'תתמ"ג (1083) עמד בראש הישיבה. בשנת ד'תתנ"ה (1095), בעקבות מחלוקת עם רבי דוד בן דניאל, נאלץ לעזוב לסוריה והישיבה התפרקה. לאחר שחזר לצור וקהילתה נחרבה, העביר בשנת ד'תתנ"ו (1096) את הישיבה לטריפולי. הוא נמנה עם אחרוני גאוני ארץ ישראל. מחיבוריו השתמרה רק "מגילת אביתר", המתארת את תולדות גאונות ארץ ישראל במאה ה-11. נפטר בסביבות שנת ד'תתע"ב (1112).

תולדות חייו

רבי אביתר הכהן נולד בסביבות שנת ד'תת"ב (1042) בירושלים, למשפחת כהנים שגאוניה עמדו בראש ישיבת ארץ ישראל, הקרויה "גאון יעקב". המשפחה יוחסה לתנא רבי אלעזר בן עזריה. סבו היה רבי שלמה בן יוסף הכהן גאון, דודו רבי יוסף הכהן גאון, ואביו רבי אליהו הכהן גאון, שעמד בראש הישיבה בירושלים וברמלה. אחיו רבי שלמה כיהן לימים כאב בית דין בצור. בשנת ד'תתל"א (1071), ככל הנראה בעקבות פלישת הסלג'וקים לארץ ישראל, עבר עם אביו לפוסטאט שבמצרים. לאחר מכן עברה הישיבה לצור, ורבי אביתר כיהן שם כאב בית דין תחת הנהגת אביו. בשנת ד'תתמ"ג (1083) נפטר אביו, ורבי אביתר, שאביו מינה אותו לתפקידו עוד בחייו, עמד בראש הישיבה. הישיבה בצור נחשבה אז לסמכות הארץ-ישראלית האחרונה שהמשיכה את מסורת ההנהגה התורנית של ארץ ישראל. בימי כהונתו התנהלה מחלוקת בין בית אביו לבין רבי דוד בן דניאל בן עזריה, שביקש לרכז בידיו את ההנהגה. בשנת ד'תתנ"ה (1095) נאלץ רבי אביתר לעזוב לסוריה, והישיבה התפרקה. כעבור זמן קצר חזר לצור, ולאחר שקהילת צור נחרבה העביר בשנת ד'תתנ"ו (1096) את הישיבה לטריפולי. הוא נמנה עם אחרוני גאוני ארץ ישראל. מחיבוריו השתמרה רק "מגילת אביתר", חיבור בסגנון מליצי על תולדות גאונות ארץ ישראל במאה ה-11 ועל המאבק על ראשות הישיבה. המגילה מדגישה את מעלתה של ארץ ישראל על ארצות הגולה ואת סמכותה הבלעדית של ישיבת ארץ ישראל לקדש חודשים ולעבר שנים. עוד מתוארות בה פטירת אביו וקבורתו בגליל, בראש ההר סמוך לקבר רבי יוסי הגלילי, ובה גם העדות המוקדמת ביותר על מקום קברו של התנא יונתן בן עוזיאל. המגילה השתמרה בשני כתבי יד מגניזת קהיר, ופרסם אותה שניאור זלמן שכטר בשנת ה'תרס"ב (1902). רבי אביתר נפטר בסביבות שנת ד'תתע"ב (1112). יש המשערים שהר אביתר שבגליל העליון קרוי על שמו.

ספריו1

  • מגילת אביתר

קישורים חיצוניים