
קשרים
- אביו
- רבי יצחק
- אמו
- לידל בת רבי מנחם שטנגן (מרגליות)
- בני/בנות זוג
- אסתר שינדל בת רבי שמואל שמעלקא
- ילדיו
- רבי יעקב מרדכירבי בצלאלרבי יצחקרבי שמעלקארבי שאלתיאל אייזיק
מקומות בהם פעל
- אוסטרהאראש ישיבה ורב העיר
- פוזנןאב"ד וראש החברה קדישא (1689–1704)
- פרנקפורט דמייןרב העיר (עד 1711)
- פראגרב בישיבת רבי דוד אופנהיים (מ-1711)
- קושטאנפטר בדרכו לארץ ישראל (1719–1719)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'ת"ט (1649) באוסטרהא (אוקראינה) לאביו רבי יצחק הכהן, מצאצאי המהר"ל מפראג. חותנו רבי שמואל שמעלקא, אב"ד אוסטרהא, מינה אותו לראש ישיבה בבית המדרש שבנה, והוא נחשב לרב העיר. בשנים ה'תמ"ט-ה'תס"ד (1689-1704) כיהן כאב"ד פוזנא וכראש החברה קדישא שם, ולאחר מכן כרב בפרנקפורט דמיין. בשנת ה'תע"א (1711) פרצה שריפה גדולה ברחוב היהודים בפרנקפורט, שהחלה בביתו. הוא נעצר ואחר כך זוכה, אך נאלץ לעזוב את העיר. לאחר מכן כיהן כרב בישיבת רבי דוד אופנהיים בפראג. היה מקובל, ובין חיבוריו: "ברכת ה'", הכולל את "סמיכת חכמים" ואת "קדושה וברכה" על מסכת ברכות, וכן "פי ישרים" ו"שער נפתלי". בסוף ימיו יצא לעלות לארץ ישראל, ונפטר בדרכו בקושטא בכ"ד בטבת ה'תע"ט (1719) ונקבר שם.
תולדות חייו
רבי נפתלי הכהן כ"ץ נולד בשנת ה'ת"ט (1649) באוסטרהא (אוקראינה). אביו, רבי יצחק הכהן, מצאצאי המהר"ל מפראג, היה אב"ד סטפן ודרשן בפראג. אמו לידל הייתה בתו של רבי מנחם שטנגן (מרגליות), אב"ד פרמישלא. הוא נשא לאישה את אסתר שינדל, בתו של רבי שמואל שמעלקא, אב"ד אוסטרהא. חותנו מינה אותו לראש ישיבה ולגבאי בבית המדרש שבנה באוסטרהא, ועם הזמן נחשב לרב העיר. בשנים ה'תמ"ט-ה'תס"ד (1689-1704) כיהן כאב"ד פוזנא וכראש החברה קדישא שם. בפוזנא נודע בקמע שהשאיר בעיר, שנחשב לשמירה מפני שריפות. מספרים אחדים מונים אותו בין חברי ועד ארבע ארצות. לאחר מכן כיהן כרב בפרנקפורט דמיין, ושם הרבה לעסוק בתורת הנסתר. בשנת ה'תע"א (1711) פרצה שריפה גדולה ברחוב היהודים בפרנקפורט, שהחלה בביתו. הוא הואשם בה ונאסר, ובבית המשפט זוכה לאחר שהתברר ששוכן נכרי גרם לשריפה. למרות זאת נאלץ לעזוב את העיר. לאחר מכן כיהן כרב בישיבתו של רבי דוד אופנהיים בפראג. בשנת ה'תע"ה (1715) ניסה לחזור לכהונתו בפוזנא, אך ניסיונו לא צלח. בסוף ימיו היה מעורב בפולמוס על ספרו של נחמיה חייא חיון. הוא נתן לספר הסכמה וחזר בו ממנה בטענה שהוטעה, ובפולמוס השתתפו גם רבי משה חגיז והחכם צבי. בחיבוריו המאוחרים כתב נגד השבתאות. חיבורו הידוע הוא "ברכת ה'", הכולל את "סמיכת חכמים", המבאר את סדר מסכתות הש"ס ואת הקשר ביניהן, ואת "קדושה וברכה" על מסכת ברכות. בשם "סמיכת חכמים" הוא נודע בעיקר. כן חיבר את "פי ישרים", "שער ההכנה", "שער נפתלי", "משך הזרע" על סדר זרעים ואת הסידור "בית רחל", וצוואתו נדפסה. הגהותיו מובאות בפירוש "עץ יוסף" על מדרש תנחומא. בניו, רבי יעקב מרדכי, רבי בצלאל, רבי יצחק, רבי שמעלקא ורבי שאלתיאל אייזיק, כיהנו ברבנות בקהילות פולין, מורביה ושלזיה, וחתניו היו רבנים בפוזנא, במזריטש ובניקלשבורג. בשנת ה'תע"ח (1718) לערך יצא לעלות לארץ ישראל, ונפטר בדרכו בקושטא בכ"ד בטבת ה'תע"ט (1719) ונקבר שם.
ספריו7
- בית רחל
- ברכת ה'
- משך הזרע
- סמיכת חכמים
- פי ישרים
- שער ההכנה
- שער נפתלי