נ

רבי נחמן נתן קורנאל זי"ע

אחרונים

נולד1810 למניינם·אמסטרדם

נפטרכז באב ה'תר"ן, 13/08/1890 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה

מחכמי ירושלים במאה ה-19, שד"ר ופעיל ציבור, מהדיר כתבי יד קדומים ומחבר בית נתן.

קשרים

אביו
רבי דוד קורונל
בני/בנות זוג
שפרה ברנדל
רבותיו
רבי צבי הירש להרן

מקומות בהם פעל

  • אמסטרדםלמד בתלמוד תורה עץ חיים (עד 1830)
  • צפתהתיישב בעיר לאחר עלייתו (1830–1837)
  • ירושליםפעיל ציבור, שד"ר ומהדיר ספרים (1837–1890)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"ע (1810) באמסטרדם (הולנד) לרבי דוד קורונל, מבני הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר. למד בתלמוד תורה עץ חיים של הקהילה הספרדית ואצל רבנים אשכנזים באמסטרדם ובהאג, והיה תלמידו ומקורבו של רבי צבי הירש להרן. בשנת ה'תק"ץ (1830) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ולאחר רעידת האדמה של ה'תקצ"ז (1837) עבר לירושלים. שם פעל לתמיכה בתלמידי חכמים, יצא כשד"ר לשליחויות ארוכות בחוץ לארץ, והיה ממייסדי שכונת בתי מחסה בעיר העתיקה. עסק בהדרת כתבי יד של ספרות הגאונים והראשונים, וחיבר והוציא לאור את בית נתן, חמשה קונטרסים, סדר רב עמרם גאון, תשובות הגאונים וזכר נתן. נפטר בכ"ז באב ה'תר"ן (1890) בירושלים ונקבר בהר הזיתים.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תק"ע (1810) באמסטרדם. אביו, רבי דוד קורונל, נמנה עם הקהילה הספרדית-פורטוגזית בעיר, ואמו, רוזה, באה מן הקהילה האשכנזית. בילדותו למד בתלמוד תורה עץ חיים של הקהילה הספרדית, ובהמשך למד אצל רבנים אשכנזים באמסטרדם ובהאג. היה תלמידו ומקורבו של רבי צבי הירש להרן, מראשי פקידות קהילות הולנד ואשכנז לתמיכה ביישוב בארץ ישראל. בשנת ה'תק"ץ (1830), בגיל עשרים בערך, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. בשנת ה'תקצ"ה (1835) נשא את שפרה ברנדל, בת למשפחה אשכנזית מבני היישוב הישן, שאמה הייתה בתו של רבי דוד צבי אוירבך אב"ד קרמניץ. לאחר רעידת האדמה בצפת בשנת ה'תקצ"ז (1837) עבר עם משפחתו לירושלים. נולדו להם שלושה בנים ושבע בנות, ובתו רחל נישאה לרבי יהושע צבי מיכל שפירא. בירושלים פעל לתמיכה בתלמידי החכמים וראשי הישיבות, ולשם כך יצא כשד"ר לשליחויות ארוכות בארצות שמעבר לים. בשנת ה'תרכ"ד (1864) היה ממייסדי שכונת בתי מחסה בעיר העתיקה. עם רבי יוסף שווארץ בעל "תבואות הארץ" למד קבלה מפי חכמי ישיבת המקובלים בית אל. התנגד לדעה שאפשר לקרב את הגאולה במעשי בני אדם. נודע כאחד מחשובי מהדירי כתבי היד של ספרות הגאונים והראשונים בדורו. בין ספריו: בית נתן (וינה, ה'תרי"ד, 1854), ובו חילופי נוסחאות למסכת ברכות; חמשה קונטרסים (וינה, ה'תרכ"ד, 1864), ובו מסכתות קטנות מכתב יד; סדר רב עמרם גאון (ורשה, ה'תרכ"ה, 1865); תשובות הגאונים (וינה, ה'תרל"א, 1871); זכר נתן (וינה, ה'תרל"ב, 1872), בהלכות הנוגעות להולכי דרכים; פסקי חלה לרשב"א (ירושלים, ה'תרל"ו, 1876); ואלפסי זוטא (ה'תרמ"ה, 1885). על ספר בית נתן וספריו האחרים קיבל מדליית זהב מהקיסר פרנץ יוזף. בעזבונו נותרו שמונה כתבי יד של ראשונים, ערוכים ומוכנים לדפוס, שלא יצאו לאור בחייו. נפטר בכ"ז באב ה'תר"ן (1890) בירושלים, בגיל שמונים בערך, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים.

ספריו5

קישורים חיצוניים