
נ
רבי נחמיא חייא חיון
אחרונים
נפטר~1730 למניינם
מקובל ודרשן, מחבר "עוז לאלהים", שנחשד בשבתאות ועורר פולמוס רבני חריף באירופה.
קשרים
- אביו
- משה
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
לפי עדותו שלו נולד באלכסנדריה (מצרים) בסביבות שנת 1650, להורים מסרייבו שהיו בדרכם לירושלים. גדל בירושלים ובשכם, ולאחר מכן ישב בסרייבו ובבלגרד. בשנים 1690-1695 כיהן כרב בסקופיה, ואחר כך שהה כשש שנים במצרים. נדד בין קהילות רבות, ובהן איזמיר, ירושלים, ליוורנו, ונציה, פראג, וינה, ברלין ואמסטרדם. בחיבוריו הקבליים, ובהם "רזא דיחודא", "עוז לאלהים" ו"דברי נחמיה", מצאו חכמי דורו רעיונות שבתאיים. רבי משה חגיז, רבי יוסף ארגאס ורבי צבי הירש אשכנזי (ה"חכם צבי") יצאו נגדו, והוא הוחרם בקהילות שונות. בשנת ה'תפ"ה (1725) חזר לקושטא, התחייב לחדול מלימוד תורת הנסתר ברבים, והחרם הוסר מעליו. נפטר בסביבות שנת 1730, כנראה בצפון אפריקה.
ספריו6
- בית קודש הקדשים
- דברי נחמיה
- הצד צבי
- עוז לאלהים
- רזא דיחודא
- שלהבתיה