
רבי אביגדור קרא זי"ע
נולדרגנסבורג
נפטרט באייר ה'קצ"ט, 24/04/1439 למניינם·פראג
נטמןבית העלמין היהודי העתיק, פראג· מיקום הקבר במפה
דיין וראש ישיבה בפראג, מקובל ופייטן, מחבר הסליחה "את כל התלאה" והפיוט "אחד יחיד ומיוחד".
קשרים
- אביו
- רבי יצחק
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
שימש כדיין ברגנסבורג (גרמניה), ואחר כך עבר לפראג. שם פעל רוב ימיו כדיין וכראש ישיבה, לצד רבי יום טוב ליפמן מילהויזן בעל "ספר הניצחון" ורבי מנחם בן יעקב שלום. נישא לאחותו של רבי יהודה ליוואי הזקן, סבו של המהר"ל מפראג. אחרי פרעות פראג בשנת ה'קמ"ט (1389) חיבר את הסליחה "את כל התלאה", שנכנסה למנהג אשכנז בתפילת מנחה של יום הכיפורים. חיבר גם את הפיוט "אחד יחיד ומיוחד" בעברית וביידיש, שנהגו לשיר בקהילות אשכנז לכבוד חתן העולה לתורה. מיוחסים לו ספרי הקבלה "קדש הלולים" ו"אבן ספיר", וכן שאלות ותשובות שנשתמרו בכתב יד. נפטר בפראג בט' באייר ה'קצ"ט (1439), ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בפראג. מצבתו היא העתיקה ביותר שנשתמרה שם.
תולדות חייו
רבי אביגדור בן רבי יצחק קרא היה מגדולי חכמי אשכנז ובוהמיה בסוף המאה הי"ד ובתחילת המאה הט"ו. תחילה שימש כדיין בקהילת רגנסבורג (גרמניה). אחר כך עבר לפראג, ושם פעל רוב ימיו. נישא לאחותו של רבי יהודה ליוואי הזקן מפראג, סבו של המהר"ל מפראג. לפי המסורת שימש בנו, רבי אברהם, כאב בית הדין בפראג, אך יש חולקים על הזיהוי. בפראג שימש כדיין וכראש ישיבה, לצד שני הדיינים הגדולים של הדור: רבי יום טוב ליפמן מילהויזן בעל "ספר הניצחון" ורבי מנחם בן יעקב שלום. תלמידים מארצות רחוקות התקבצו לישיבת פראג. בישיבה עסקו גם בלימוד המקרא, ורבי אביגדור ובניו נחשבו בדורם לבעלי סמכות גדולה בדקדוק הלשון העברית. הוא נמנה גם עם ראשי הקהילה שעמדו בפרץ בעת הגזרות שפגעו ביהודי בוהמיה בימי המלך ואצלאב הרביעי. בפרעות שהתחוללו ביהודי פראג בשנת ה'קמ"ט (1389) נכח בעצמו, ובעקבותיהן חיבר את הסליחה "את כל התלאה" המתארת את הפרעות. הסליחה נכנסה למנהג אשכנז ונאמרת בפראג בתפילת מנחה של יום הכיפורים. עוד חיבר את הפיוט "אחד יחיד ומיוחד", שיר דו-לשוני בעברית וביידיש על עיקרי האמונה. בקהילות אשכנז רבות נהגו לשיר אותו לכבוד חתן העולה לתורה. פיוטים נוספים שלו ושאלות ותשובות שכתב נשתמרו בכתבי יד, ונדפסו בשנת ה'תשס"ז (2007). רבי אביגדור עסק גם בתורת הקבלה, וחיבר את הספרים "קדש הלולים" ו"אבן ספיר". רבי מנחם עזריה מפאנו ייחס לו גם את "ספר הקנה" ואת "ספר הפליאה", אך חוקרים מאוחרים מטילים ספק בייחוס זה. מיוחס לו גם החיבור "מדבר סין", ובו משחקי לשון במילים הנכתבות בשי"ן ימנית ובשי"ן שמאלית. נפטר בפראג בט' באייר ה'קצ"ט (1439), ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בפראג. מצבתו היא העתיקה ביותר שנשתמרה בבית העלמין.
ספריו4
- אבן ספיר
- אחד יחיד ומיוחד
- את כל התלאה
- קדש הלולים