
רבי מתתיה גרגי' זי"ע - מולא מתתיה
רב קהילת יהודי הראת ולאחר מכן רב העדה הבוכרית והאפגנית בירושלים, מחבר "עונג לשבת".
קשרים
- אביו
- רבי מרדכי גרג'י
- ילדיו
- רבי יוסף גרג'י זי"ערבי אשר גרג'י
- תלמידיו
- רבי יוסף גרג'י זי"ע
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בהראת (אפגניסטן) בשנות הארבעים של המאה ה-19 לאביו רבי מרדכי גרג'י ולאמו לאה. המשפחה הייתה משפחת רבנים מצאצאי אנוסי משהד, שעברו להראת בשנת ה'ת"ר (1840). בצעירותו קיבל השכלה תורנית רחבה. בהראת שימש דרשן, מלמד ומנהיג הקהילה, ולעתים ייצג את יהודי העיר לפני השלטונות. כונה "מולא", תואר שניתן לרבנים חשובים דוברי פרסית. בשנת ה'תרנ"ו (1896) עלה לרגל לירושלים עם בנו רבי אשר. בשנת ה'תרס"ו (1906) השתקע בשכונת הבוכרים בירושלים, ובשנת ה'תרס"ח (1908) מונה לרבה הראשי של העדה הבוכרית והאפגנית. חיבר את "עונג לשבת" על התורה, ההפטרות וחמש המגילות, את "תהלות דוד" על תהלים, את "בית המקדש" על המשנה ואת "קורות זמנים", כרוניקה של קהילת הראת. נפטר בירושלים בשנת ה'תרע"ח (1917) ונקבר בהר הזיתים.
תולדות חייו
רבי מתתיה גרג'י נולד בהראת שבאפגניסטן לאביו רבי מרדכי גרג'י ולאמו לאה. המקורות חלוקים בשנת לידתו: ה'תר"ב (1842) או ה'תר"ה (1845). המשפחה הייתה משפחת רבנים מצאצאי אנוסי משהד שבפרס. בעקבות גזירת השמד במשהד עברה המשפחה להראת בשנת ה'ת"ר (1840), ושם התיישבה. בצעירותו קיבל השכלה תורנית מסורתית רחבה, ובבגרותו נעשה מראשי קהילת הראת. שימש דרשן ומלמד, השגיח על הכשרות, היה גבאי צדקה ועמד בראש תלמוד התורה של הקהילה. לעתים ייצג את יהודי העיר לפני השלטונות האפגניים. כמו רבנים חשובים אחרים דוברי פרסית כונה "מולא". בית כנסת בהראת נקרא על שמו. בנו רבי יוסף גרג'י למד תורה בעיקר מפיו. בשנת ה'תרנ"ו (1896) עלה לרגל לירושלים עם בנו רבי אשר. המסע ארך כעשרה שבועות, ויומן המסע שכתב נחשב מקור היסטורי חשוב. בשנת ה'תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והשתקע בשכונת הבוכרים בירושלים. בשנת ה'תרס"ח (1908) מונה לרבה הראשי של העדה הבוכרית והאפגנית בעיר. חיבורו הידוע ביותר הוא "עונג לשבת", פירוש ארוך על התורה, ההפטרות וחמש המגילות. החיבור יצא בשלושה חלקים ובשלוש מהדורות, האחרונה בשנת ה'תש"ע (2010). עוד חיבר את "תהלות דוד", דרשות על ספר תהלים, ואת "בית המקדש", פירוש על המשנה. כן חיבר את "קורות זמנים", כרוניקה של קהילת יהודי הראת במאה ה-19, הקיימת בשתי נוסחאות; את הנוסח השני כתב בירושלים בשנת ה'תרע"ג (1913). בניו רבי יוסף ורבי אשר כיהנו ברבנות בהראת ובירושלים. נפטר בירושלים בשנת ה'תרע"ח (1917) ונקבר בבית העלמין שבהר הזיתים.
ספריו4
- בית המקדש
- עונג לשבת
- קורות זמנים
- תהלות דוד