א

רבי אבהו

A3

נטמןקיסריה

אמורא ארץ ישראלי מהדור השלישי, ראש ישיבה בקיסריה ונציג היהודים לפני השלטון הרומי.

קשרים

ילדיו
אבימיאביירבי זעירארבי חנינארבי שמעון
רבותיו
רבי יוחנןרבי אלעזר בן פדת
תלמידיו
רבי זירארבי ירמיהרבי חזקיה

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

אמורא ארץ ישראלי מהדור השלישי, שחי בסוף המאה ה-3 ובתחילת המאה ה-4, בקיסריה, בירת השלטון הרומי בארץ. היה מתלמידיו החשובים של רבי יוחנן ומסר מאות מאמרים בשמו, וכן למד מרבי אלעזר בן פדת. ייסד ישיבה בקיסריה ועמד בראשה, וסביבו התקבצו החכמים המכונים "רבנן דקיסרין". בהיותו עשיר ומקורב לשלטון ייצג את בני עמו לפני הרומאים. הצטיין בעיקר באגדה, ותפס מקום חשוב גם בהלכה. תיקן את סדר תקיעת השופר בראש השנה, הנוהג בכל ישראל עד היום. מתלמידיו: רבי זירא ורבי ירמיה. נודע בענוותנותו ובצדקותו. לפי המסורת נקבר בקיסריה.

תולדות חייו

רבי אבהו היה מגדולי האמוראים בארץ ישראל בדור השלישי, בסוף המאה ה-3 ובתחילת המאה ה-4. מקום מושבו היה קיסרין (קיסריה), בירת השלטון הרומי בארץ ומושב הנציב, ובה פעל רוב ימיו. עיקר תורתו קיבל מרבי יוחנן, והיה מתלמידיו החשובים; מאות מאמרים נמסרו בתלמודים על ידו בשם רבו. מסר גם מאמרים בשם ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת ורבי יוסי בר חנינא. חבריו הקרובים היו רבי אמי ורבי אסי, ראשי ישיבת טבריה, ורבי חייא בר אבא. אף שהיו מבוגרים ממנו, כיבדו אותו מאוד בשל מעמדו לפני השלטון, והוא נהג לפנות אליהם בשאלות הלכה. מחבריו בני גילו נמנו רבי יצחק נפחא ורבי חנינא בר פפי. בקיסרין עמד בראש ישיבה, וסביבו התרכזה קבוצת חכמים הנזכרת בתלמוד בשם "רבנן דקיסרין". היה עשיר ומקורב לשלטונות, ייצג את היישוב היהודי לפני הרומאים והשתדל לטובת בני עמו. בשל מעמדו יצא לדרכים והגיע ללוד, לטבריה, לארבאל ולאלכסנדריה. הטיב לדבר יוונית ועסק גם בחשבון. בקיסרין ישב לדין כדיין יחיד. הצטיין בעיקר באגדה ונודע כדרשן מעולה, אך תפס מקום חשוב גם בהלכה. קהל רב נהר לשמוע את דרשותיו, ובענוותנותו המשיל את דבריו לסחורה זולה שהכול קונים, לעומת אבני החן שבדרשות ההלכה של רבי חייא בר אבא. התמודד בוויכוחים עם המינים בני דורו, ולשם כך העמיק בלימוד המקרא ובדרכי פירושו. תיקן תקנות אחדות, והידועה שבהן היא סדר תקיעת השופר בראש השנה - תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה - שהתקבל בכל ישראל ונוהג עד היום. נודע בענוותנותו ובצדקותו, ומאמרו הידוע הוא שהעולם מתקיים בזכות מי שמשים עצמו כאין. חותנו היה רבי תחליפא דקיסרין. בניו שנזכרו בתלמוד הם אבימי, שנודע במצוות כיבוד אב, וכן אביי, רבי זעירא, רבי חנינא ורבי שמעון; יש חוקרים, כגון הרב אהרן היימן, הסבורים שחלקם היו אחיו של אבימי ולא בניו של רבי אבהו. מתלמידיו היו רבי זירא, שחיבב אותו במיוחד, ורבי ירמיה, וחכמי הדור הבא, רבי יונה ורבי יוסי, התייחסו אליו בהערצה. באגדה מסופר שבשעת פטירתו הראו לו את שכרו בעולם הבא, וכי עמודי קיסרין הזילו דמעות במותו. לפי המסורת נקבר בקיסריה, סמוך לחוף הים.

קישורים חיצוניים