א

אבא מרי - הירחי

דון אסתרוק

ראשונים

נולדלוניל

ממנהיגי המתנגדים ללימוד הפילוסופיה בפרובנס, מחבר "מנחת קנאות".

קשרים

מקומות בהם פעל

  • לונילעיר הולדתו
  • מונפלייההנהיג את המתנגדים לפילוסופיה (1304–1306)
  • ארלישב לאחר שעזב את מונפלייה (עד 1306)
  • פרפיניאןהתיישב לאחר גירוש צרפת (מ-1306)

תמצית ביוגרפית

נולד באמצע המאה ה-13 בלוניל (צרפת), ועל שמה נקרא "הירחי". אביו היה רבי משה בן יוסף, חתנו של רבי משולם בן יעקב מלוניל. עסק בתלמוד ובהגות. העריך את הרמב"ם, אך בדרכו העיונית הלך בעקבות הרמב"ן. ישב במונפלייה ועמד שם בראש המתנגדים ללימוד הפילוסופיה ולפירוש התורה בדרך משל. פנה לרבי שלמה בן אדרת (הרשב"א) ולרבי אשר בן יחיאל (הרא"ש), ובשנת ה'ס"ה (1305) הטיל בית דינו של הרשב"א חרם על לימוד הפילוסופיה לפני גיל עשרים וחמש. בעקבות המחלוקת עם תומכי הפילוסופיה עבר לארל. לאחר גירוש יהודי צרפת בשנת ה'ס"ו (1306) התיישב בפרפיניאן, ושם כינס את האגרות שנכתבו במחלוקת לספר "מנחת קנאות". כתב גם פיוטים ותשובות. שנת פטירתו אינה ידועה, אך בתשובה משנת ה'צ"ז (1337) הוא כבר נזכר בברכת המתים.

תולדות חייו

רבי אבא מרי בן משה בן יוסף, המכונה גם דון אסתרוק, נולד באמצע המאה ה-13 בעיר לוניל שבפרובנס. בעברית נקראה העיר "ירח", ועל שמה נקרא "הירחי". אביו, רבי משה בן יוסף, היה חתנו של רבי משולם בן יעקב מלוניל, מגדולי חכמי פרובנס, ומשפחתו נמנתה עם משפחות החכמים החשובות באזור. עסק בתלמוד ובהגות היהודית. את הרמב"ם העריך מאוד, אך בתפיסתו העיונית הלך בדרכו של הרמב"ן. ישב במונפלייה, ושם ראה בדאגה את התפשטות הפילוסופיה האריסטוטלית ואת פירוש פסוקי התורה וסיפוריה בדרך משל ואלגוריה, ולדעתו הדבר ערער את יסודות האמונה. כדי לבלום את התופעה פנה, יחד עם בני משפחת וידאל, לרבי שלמה בן אדרת (הרשב"א) בברצלונה. בשנת ה'ס"ד (1304) שלח הרשב"א אגרות לחכמי ספרד ופרובנס בעניין זה, ונתקבלו תגובות רבות. גם לרבי אשר בן יחיאל (הרא"ש), שהגיע זמן קצר קודם לכן לספרד, פנו שיפעל יחד עם הרשב"א. בשנת ה'ס"ה (1305) הטיל בית דינו של הרשב"א חרם חמור על המפיצים דעות פילוסופיות שמוציאות את התורה מפשוטה, ואסר ללמד פילוסופיה לצעירים מתחת לגיל עשרים וחמש למשך חמישים שנה. במונפלייה פרצה מחלוקת בין תומכי הפילוסופיה, שבראשם עמד רבי יעקב בן מכיר אבן תבון, לבין חוגו של רבי אבא מרי. השלטונות צידדו בתומכי הפילוסופיה, והוא עזב את מונפלייה ועבר לארל. לזמן קצר ניסה לעבור לספרד, אך חזר לארל. לאחר שגירש פיליפ הרביעי את יהודי צרפת בשנת ה'ס"ו (1306), התיישב בפרפיניאן. בפרפיניאן כינס את האגרות שנכתבו במחלוקת לספר "מנחת קנאות", ובזכותו הוא נודע עד היום. הספר מחולק ל-132 פרקים. שמונה-עשר הפרקים הראשונים הם הקדמה העוסקת בשורשי התורה וביסודות האמונה, וחלק מהם נקרא "ספר הירח". הספר נדפס לראשונה בפרשבורג בשנת ה'תקצ"ח (1838). מלבד זאת כתב פיוטים ותשובות במשך כעשרים שנה. שנת פטירתו אינה ידועה. בתשובה משנת ה'צ"ז (1337) הוא כבר נזכר בברכת המתים, ומכאן שנפטר לפני כן.

ספריו1

  • מנחת קנאות

קישורים חיצוניים