מ

רבי משה אריה פריינד זי"ע

אחרוני זמננוחסידים

נולדיג בטבת ה'תרפ"ג

נפטרכ באלול ה'תשנ"ו, 04/09/1996 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה

גאב"ד העדה החרדית בירושלים וראש ישיבת ייטב לב של חסידי סאטמר, בעל "עטרת יהושע".

קשרים

אביו
רבי ישראל פריינד
בני/בנות זוג
בילא בת רבי ברוךפרידא דאכנערטשארנא בת רבי מנדל טרעם
תלמידיו
רבי יהושע רוזנברגררבי שלמה יהודה הירשרבי חיים הערש מייזלישרבי אברהם יונה שוורץרבי אברהם יהודה לעוורבי מאיר ברנדסדורפר זי"ע - ר' מאַיֵיר

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בהונגריה לרבי ישראל פריינד, רב הכפר הוניאדי הסמוך לברגסס, ונכדו של רבי אברהם יהושע פריינד. לפני השואה כיהן כרב בעיירות נאסויד וראגנא וכדומ"ץ בעיר סאטמר. בשואה נספו אשתו הראשונה ושמונת בניו, והוא עצמו שרד את אושוויץ. לאחר המלחמה כיהן זמן קצר כרב סאטמר, ועלה לארץ ישראל, שם מונה לראש ישיבת ייטב לב של חסידות סאטמר בירושלים. לאחר פטירת רבי יואל טייטלבוים (בעל "ויואל משה") בשנת ה'תשל"ט (1979) מונה לראב"ד העדה החרדית, ובשנת ה'תשמ"ט (1989), לאחר פטירת רבי יצחק יעקב וייס (בעל "מנחת יצחק"), לגאב"ד העדה החרדית. חידושיו ודרשותיו נדפסו בסדרת "עטרת יהושע", ופסקיו נקבצו בספר "מרא דשמעתתא". נפטר בכ' באלול ה'תשנ"ו (1996) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

נולד בהונגריה לרבי ישראל פריינד, רב הכפר הוניאדי הסמוך לברגסס (בערגסאז, היום באוקראינה). סבו היה רבי אברהם יהושע פריינד, ועל שמו נקראה לימים סדרת ספריו. בצעירותו לימד בישיבת הוניאדי. נשא לאשה את בילא, בתו של רבי ברוך, רב העיר פיר. לפני השואה כיהן כרב בעיירות נאסויד וראגנא, ולאחר מכן כדומ"ץ בעיר סאטמר. בשואה נשלח לאושוויץ, ושם הועסק בחלוקת מים לאסירים. על פי המסופר, נתן מים רק ליהודים שהסכימו לברך לפני השתייה, ולמסרבים אמר: "וכי סבורים אתם שהקב"ה השתנה?". בשואה נספו אשתו ושמונת בניו. לאחר המלחמה כיהן זמן קצר כרב סאטמר, ונשא לאשה את פרידא דאכנער. לאחר מכן עלה לארץ ישראל ומונה לראש ישיבת ייטב לב של חסידות סאטמר בירושלים, ועמד בראש חסידי סאטמר בארץ. בשנת ה'תשט"ו (1955) מונה לחבר הנהלת "בית לפליטות", בית יתומות בירושלים. לאחר פטירת אשתו השנייה בשנת ה'תשמ"ב (1982) נשא את טשארנא, בתו של רבי מנדל טרעם, מצאצאי רבי מנחם מנדל מרימנוב. לאחר פטירת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, בשנת ה'תשל"ט (1979), מונה לראב"ד העדה החרדית כנציג חסידות סאטמר. בשנת ה'תשמ"ט (1989), לאחר פטירת רבי יצחק יעקב וייס בעל "מנחת יצחק", מונה לגאב"ד העדה החרדית, וכיהן בתפקיד כשבע שנים עד פטירתו. בשנת ה'תשנ"ו (1996) עזב את מוסדות "חיי עולם" וייסד את תלמוד התורה "חיי עולם המקורית", ולצדו נפתחו ישיבה קטנה וישיבה גדולה. כשבוע לפני פטירתו נערכה חנוכת הבית לבניין המוסדות בשכונת גוש 80 בירושלים. חידושיו ודרשותיו נדפסו בסדרת "עטרת יהושע", הכוללת כרכים על הש"ס, על חמשת חומשי התורה, על המועדים, על חודש אלול והימים הנוראים, ועל הלכות ומנהגים. פסקיו נקבצו בספר "מרא דשמעתתא" בעריכת תלמידו רבי שלמה יהודה הירש. בין תלמידיו נמנו רבי יהושע רוזנברגר, רבי חיים הערש מייזליש, ראש ישיבת סאטמר בבני ברק, רבי אברהם יונה שוורץ, רב בווינה, ורבי אברהם יהודה לעוו, רב קהילת תפארת אליעזר בבורו פארק. נפטר בכ' באלול ה'תשנ"ו (1996), בגיל 92, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים. לאחר פטירתו נקראו מוסדותיו "מוסדות רמ"א", ולזכרו הוקמה ישיבת "תולדות משה אריה" ברמת בית שמש.

ספריו2

  • מרא דשמעתתא
  • עטרת יהושע

קישורים חיצוניים