
קשרים
- אביו
- רבי יצחק
- רבותיו
- רבי שמואל ולנסי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת 1466 בסמורה (ספרד), לאביו רבי יצחק. למד בטולדו אצל רבי שמואל ולנסי, יחד עם רבי יעקב בן חביב. אחרי גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492) נדד בצפון אפריקה, נשבה בידי שודדי ים ונפדה, והגיע לתוניס. שם ישב כשמונה עשרה שנה והנהיג את הקהילה יחד עם רבי אברהם זכות. אחר כך עבר לטריפולי ולפטרס שביוון, ובשנת 1522 התיישב בקהיר. שם כיהן שנים רבות כדיין בבית דינו של רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז), ושאלות הלכה נשלחו אליו מקהילות רבות. כשלוש שנים לפני פטירתו עלה לארץ ישראל וישב בצפת, ושם התנגד לחידוש הסמיכה של רבי יעקב בירב. חיבר את שו"ת מהר"ם אלשקר, את "גאון יעקב" על הטורים ואת ההשגות על ספר האמונות. נפטר בירושלים בשנת ה'ש"ב (1542).
תולדות חייו
רבי משה בן רבי יצחק אלשקר נולד בשנת 1466 בעיר סמורה שבממלכת קסטיליה (ספרד). באנציקלופדיה העברית מופיעה שנת לידתו 1465. בצעירותו למד תורה בטולדו אצל רבי שמואל ולנסי, ובין חבריו לספסל הלימודים היה רבי יעקב בן חביב בעל "עין יעקב". מלבד התלמוד למד גם ערבית וספרי מדע, ועסק בקבלה ובחקר מטבעות עתיקים. בגירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492) יצא לגלות ונדד בצפון אפריקה. בדרכו בים נשבה בידי שודדי ים ונפדה, ואת הצלתו הנציח באחד משיריו. הוא הגיע לתוניס, ישב בה כשמונה עשרה שנה והנהיג את הקהילה יחד עם רבי אברהם זכות. כשכבשו הספרדים את חופי צפון אפריקה עבר לטריפולי ומשם לפטרס שביוון. בשנת 1522 עבר לקהיר, ישב בה שנים רבות וכיהן כדיין בבית דינו של רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז). בימיו נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בדור גירוש ספרד. שאלות הלכה נשלחו אליו מקהילות רבות, ובהן קורפו, שאלוניקי, קושטא, צפת, תוניס, קנדיאה ופטרס. בשיטתו התנגד לפלפול המופרז, הושפע הרבה מהרמב"ם ותמך בלימוד הפילוסופיה, ועם זאת לא דחה את ספר הזוהר. בין פסקיו הידועים: קהילות רשאיות לקבוע ימי הודיה שנתיים על הצלתן, ונוהגים בהם בסעודה ובמתנות לאביונים. עוד פסק שהשערות היוצאות מחוץ לכיסוי הראש של אשה אינן בכלל פריצות, כיוון שכך המנהג. ולדעתו בין השמשות מתחיל בשקיעה ונמשך כשלושה רבעי מיל. חיבורו העיקרי הוא שו"ת מהר"ם אלשקר, תשובות לשואלים מכל קצוות הגולה. הספר נדפס לראשונה בסביוניטה בשנת 1554 ויצא במהדורה חדשה בירושלים בשנת 2018. בתוך הספר נמצא "ספר ההשגות", ובו השיב על דברי רבי שם טוב אבן שם טוב בספר האמונות, שיצא נגד הרמב"ם, והציג את עצמו כמעריץ גדול של הרמב"ם. חיבורו "גאון יעקב" על ארבעה טורים נשאר בכתב יד ורובו אבד. חלק מהפירוש על אורח חיים נדפס בשנת ה'תשפ"ד (2024). כתב גם פיוטים אחדים, ובהם השלמה לפיוט של רבי שלמה אבן גבירול, הנאמרת בתפילת שחרית ושמו חתום בה באקרוסטיכון. כשלוש שנים לפני פטירתו עלה לארץ ישראל וישב תחילה בצפת. שם היה מהמתנגדים לחידוש הסמיכה של רבי יעקב בירב. אחר כך קבע את מושבו בירושלים, ושם נפטר בשנת ה'ש"ב (1542), בן כשבעים ושש.
ספריו3
- גאון יעקב
- השגות על ספר האמונות
- שו"ת מהר"ם אלשקר