
יהונתן - שבואל
לוי ששימש כהן לפסל מיכה, ולפי חז"ל נכדו של משה רבנו שכונה גם שבואל.
קשרים
- אביו
- גרשום
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
יהונתן נולד באחת מערי הלוויים שבדן לאביו גרשום בן מנשה משבט לוי, ולאמו משבט יהודה. הוא עבר לגור בבית לחם בנחלת יהודה כדי לבקש מחיה. לאחר שלא מצא שם כדי פרנסתו, יצא משם למצוא מקור מחיה בעיר אחרת. בדרכו עבר בהר אפרים והתאכסן בבית מיכה שבעיר גרב, שם פעל בית הכנסת אורחים. יהונתן סיפר למיכה שהוא לוי, ומיכה ביקשו לשמש ככהן לפסל מיכה. בתחילה סירב יהונתן והלך משם, אך מיכה שכנעו שיישאר בביתו. בחלוף הזמן, נגרר יהונתן אחרי מיכה ושימש ככהן לפסל וכנביא שקר. לפי חז"ל יהונתן בן גרשום היה נכדו של משה רבנו, ומפני כבודו הוסב השם למנשה, וזו הסיבה לאות נ' התלויה בשם מנשה. הכינוי מנשה בא לרמז על חטאו בעבודה זרה בדומה למנשה מלך יהודה, שאף הוא בסופו חזר בתשובה. מן הייחוס של מעשים רעים לאדם רע למדו חז"ל את הכלל שתולין את הקלקלה במקולקל.
תולדות חייו
יהונתן היה בנו של גרשום משבט לוי, ונולד באחת מערי הלוויים שבנחלת שבט דן. לפי חז"ל אביו גרשום היה בנו של משה רבנו. בפסוק נכתב "יהונתן בן גרשם בן מנשה" ואות הנו"ן תלויה, ולדברי חז"ל הוחלף השם מפני כבודו של משה. השם מנשה רומז לכך שעשה מעשה מנשה מלך יהודה, שעבד עבודה זרה ובסופו חזר בתשובה. מכאן למדו חז"ל את הכלל שתולין את הקלקלה במקולקל. בתקופת השופטים עבר יהונתן לבית לחם יהודה לבקש פרנסה. כשלא מצא שם די מחייתו יצא לחפש מקום אחר, ובדרכו עבר בהר אפרים והתאכסן בבית מיכה. מיכה ביקש ממנו לשמש כהן לפסל שהעמיד בביתו, ויהונתן נעתר לו תמורת שכר, בגדים ומחיה. כעבור זמן עברו בבית מיכה מרגלי שבט דן, שיצאו לחפש נחלה, ופגשו שם את יהונתן. כשיצא השבט לכבוש את ליש, לקחו אנשיו את הפסל ושכנעו את יהונתן להיות כהן לשבט כולו ולא לבית אחד. בליש, שנקראה מעתה דן, העמידו בני דן את הפסל, ויהונתן ובניו היו כהנים לשבט דן "עד יום גלות הארץ". חז"ל זיהו את יהונתן עם שבואל בן גרשום הנזכר בספר דברי הימים, שמינה אותו דוד המלך לנגיד על האוצרות. לדבריהם נקרא שבואל משום ששב אל האל בכל לבו, ודוד מינה אותו לתפקיד זה כדי להרחיקו מעבודה זרה. לפי חז"ל, אחרי פטירת דוד החליף שלמה את פקידיו, ויהונתן הודח מתפקידו וחזר לסורו. לפי התלמוד הירושלמי עבר יהונתן אחר כך לשומרון ולבית אל ושימש שם נביא שקר. לפי זיהוי זה הוא "הנביא הזקן" היושב בבית אל, הנזכר בספר מלכים, וגם "הנביא אשר בא משומרון". אחרי שהעמיד ירבעם בן נבט את עגלי הזהב, שב יהונתן לדן ושימש כהן לעגל שהוצב שם. לפי פשט דברי הירושלמי האריך ימים עד גלות עשרת השבטים. נפטר בדן ונקבר בבית אל, ועצמותיו ניצלו כשטיהר יאשיהו המלך את המקום.