
קשרים
- אביו
- רבי יהודה לייב קסטלניץ
- בני/בנות זוג
- בת שבע כ"ץחוה שיינא פעטרושקא
- ילדיו
- רבי יהודה לייב סלאנים
- רבותיו
- רבי דוד מלוביןרבי שמואל וינברג מסלונים
- תלמידיו
- רבי אברהם וינברג (ברכת אברהם)רבי נפתלי צבי הלברשטאםרבי אהרן יוסף לוריארבי יחיאל פישל אייזנבךרבי משה קלירס
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בא' בתמוז ה'תרכ"ח (1868) בקרינקי (פולין), לאביו רבי יהודה לייב קסטלניץ. אמו הייתה נכדת אחיו של רבי אברהם וינברג הראשון מסלונים. בילדותו עלה עם אביו לארץ ישראל. רבו הראשון היה רבי דוד מלובין. בשנת ה'ת"ס (1900) שהה כשנתיים בסלונים אצל רבי שמואל וינברג בעל "דברי שמואל". בצפת ייסד את ישיבת אשל אברהם. בשנת ה'תר"ע (1910) עבר לטבריה, ושם כיהן כדיין ומורה הוראה בבית דינו של גיסו רבי משה קלירס. בשנת ה'תרצ"ז (1937) עבר לירושלים. אחרי השואה ביקשו ממנו חסידי סלונים בארץ ישראל לעמוד בראשם, ומשנת ה'תש"י (1950) הנהיג אותם, בתנאי שלא יכנו אותו "רבי" או "אדמו"ר". הדפיס את הקונטרס "מאמר מרדכי", אמרות צדיקים וסיפורים. נפטר בי"ב בטבת ה'תשי"ד (1953) בירושלים, ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
תולדות חייו
נולד בא' בתמוז ה'תרכ"ח (1868) בקרינקי (פולין), בשם מרדכי חיים קסטלניץ. אביו היה רבי יהודה לייב קסטלניץ, ואמו מרים ליפשע הייתה בתו של רבי מרדכי חיים, אחיו של רבי אברהם וינברג הראשון מסלונים. בשנת ה'תרל"ו (1876), כשהיה בן שמונה, עלה עם אביו לארץ ישראל. רבו הראשון היה רבי דוד מלובין, תלמידו של רבי שמואל מקאמינקא. בשנת ה'ת"ס (1900) נסע לסלונים ושהה כשנתיים אצל רבי שמואל וינברג בעל "דברי שמואל", שקירב אותו כתלמיד. ביקר גם אצל רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב. התגורר זמן רב בצפת וייסד בה את ישיבת אשל אברהם. בשנת ה'תר"ע (1910) עבר לטבריה עם גיסו רבי משה קלירס, ולבקשתו מונה לדיין ולמורה הוראה בבית דינו. בשנת ה'תרצ"ז (1937) עבר לירושלים. אחרי השואה ביקשו ממנו חסידי סלונים שנותרו בארץ ישראל לעמוד בראשם. בתחילה סירב, אך משנת ה'תש"י (1950) הנהיג את החסידות, בתנאי שלא יכנו אותו "רבי" או "אדמו"ר". נודע בחייו הפשוטים, בתפילתו הנלהבת ובסיפורי הצדיקים שסיפר. בניסן ה'תשי"א (1951) הדפיס בעצמו את הקונטרס "מאמר מרדכי", אמרות צדיקים וסיפורים, ונכדו ישראל זאב סלאנים הוציא ממנו מהדורה בשני כרכים בשנת ה'תשס"ב (2002). תורותיו וסיפוריו נאספו גם בספרים "סיפורי מרן הרמ"ח" ו"משולחן הרמ"ח". בין תלמידיו היו רבי אברהם וינברג בעל "ברכת אברהם" מסלונים, רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב, רבי אהרן יוסף לוריא, רבי יחיאל פישל אייזנבך ורבי ישראל שמעון קסטלניץ, בן אחיו. אשתו הראשונה הייתה בת שבע, בתו של אליעזר כ"ץ. נולדו להם עשרה ילדים, ושמונה מהם נפטרו בצעירותם. אחרי פטירתה נשא את חוה שיינא, בתו של רבי משה פעטרושקא מביאליסטוק, ומנישואים אלה נולד בנו רבי יהודה לייב סלאנים. נפטר בי"ב בטבת ה'תשי"ד (1953) בירושלים, בגיל 85, ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
ספריו1
- מאמר מרדכי