מ

רבי מרדכי פרוגמנסקי זי"ע

אחרוניםליטאים

נולד1903 למניינם·טאורגה

נפטרכה בשבט ה'תש"י, 12/02/1950 למניינם·שווייץ

נטמןבית העלמין שומרי שבת, בני ברק

ראש ישיבת תומכי תמימים בריגה וישיבת היידה באנטוורפן, מגדולי העילויים בישיבות ליטא.

קשרים

אביו
אליהו פוגרמנסקי
בני/בנות זוג
בלומה

מקומות בהם פעל

  • קלםלמד בישיבת רבי אליהו לופיאן
  • טלזלמד בישיבת טלז
  • ריגהראש ישיבת תומכי תמימים (1932–1933)
  • אנטוורפןראש ישיבת היידה
  • קובנהישב בעיר ושרד בגטו
  • צרפתראש ישיבה לפליטי השואה

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרס"ג (1903) בטאורגה (ליטא) לאביו רבי אליהו פוגרמנסקי. אמו הייתה בתו של רבי חיים סגל מיאנובה. בצעירותו למד בגימנסיה עברית, ולאחר שפגש את רבי אליהו לופיאן עבר ללמוד בישיבתו בקלם. משם עבר לישיבת טלז, ושם נודע כעילוי וכבקי בהלכה. לאחר מכן קבע את מושבו בקובנה. בשנת ה'תרצ"ב (1932) מינה אותו רבי יוסף יצחק שניאורסון לראש ישיבת תומכי תמימים בריגה, וכשנסגרה הישיבה כעבור כשנה עבר לעמוד בראש ישיבת היידה באנטוורפן. בשלהי שנות השלושים שב לקובנה, ובשנות השואה שרד בגטו קובנה. לאחר המלחמה עבר לצרפת, שם ייסד ישיבות לפליטים צעירים, ובהן ישיבה בפרבר של פריז שבראשה עמד יחד עם רבי אברהם אליהו מייזעס. נפטר בשווייץ בכ"ה בשבט ה'תש"י (1950), ונקבר בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק.

תולדות חייו

רבי מרדכי פוגרמנסקי נולד בשנת ה'תרס"ג (1903) בטאורגה (ליטא) לאביו רבי אליהו פוגרמנסקי. אמו הייתה בתו של רבי חיים סגל מיאנובה. בילדותו למד בגימנסיה העברית שבעירו. הפגישה עם רבי אליהו לופיאן הביאה אותו לעבור ללמוד בישיבתו בקלם, ושם קנה את דרכי המוסר. מקלם עבר לישיבת טלז, ובה התפרסם כעילוי וכבקי מופלג בהלכה. לאחר מכן קבע את מושבו בקובנה, ומדי פעם שב לטלז כדי למסור שם שיחות מוסר ושיעורים. בשנת ה'תרצ"ב (1932), בגיל עשרים ותשע, מינה אותו רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר מליובאוויטש, לראש ישיבת תומכי תמימים שייסד בריגה. הישיבה נסגרה כעבור כשנה, והוא עבר לעמוד בראש ישיבת היידה באנטוורפן, ושם כיהן כמה שנים. בשלהי שנות השלושים שב לקובנה. בשנות מלחמת העולם השנייה היה כלוא בגטו קובנה ושרד. לאחר המלחמה עבר לצרפת והקדיש את כוחותיו לבני הישיבות הצעירים שניצלו מן השואה. הוא ייסד ישיבות בשבילם, ובהן ישיבה בפרבר של פריז שבראשה עמד יחד עם רבי אברהם אליהו מייזעס. במאמרו "שכל התורה ושכל האדם", שנדפס בקובץ "פרי עץ חיים" (טלז, ה'תרצ"ט), עסק ביחס שבין שכל התורה לשכל האנושי. מתורתו ומדבריו נאספו אחר כך בידי תלמידיו ומכריו. באדר ה'תש"ט (1949) נשא את בלומה לאשה. זמן קצר אחר כך חלה, ונסע לשווייץ לקבל טיפול רפואי. שם נפטר בכ"ה בשבט ה'תש"י (1950), בן כארבעים ושבע, בלי שהשאיר ילדים. גופתו הועלתה לארץ ישראל ונקברה בבית העלמין שומרי שבת בבני ברק. לאחר פטירתו נישאה אלמנתו לרבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב.

קישורים חיצוניים