מ

רבי מרדכי בן ג'ו זי"ע

אחרונים

נולדה'תקפ"ז, 1827 למניינם·טנג'יר

נפטרכו בטבת ה'תרע"ז, 20/01/1917 למניינם·טנג'יר

נטמןבית העלמין היהודי, טנג'יר

אב"ד ורבה של טנג'יר במשך כשישים שנה, מייסד בית הכנסת עץ חיים ומוסדות תורה בעיר.

קשרים

אביו
רבי יוסף בן ג'ו
בני/בנות זוג
שרה לארידו
רבותיו
רבי משה בן ג'ורבי יצחק בן וואלידרבי שמואל נהון זי"ע
תלמידיו
רבי יהודה בן שימולרבי יהודה אזנקוט

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקפ"ז (1827) בטנג'יר (מרוקו) לאביו רבי יוסף בן ג'ו, מורה צדק בעיר, והיה מצאצאי רבי מרדכי בן ג'ו הראשון. בצעירותו למד אצל סבו רבי משה בן ג'ו, ורבי יצחק בן וואליד הסמיך אותו לרבנות. כשנפטרו סבו ואביו במגפת הכולרה בשנת ה'תרט"ו (1855), נבחר לאב"ד ולרבה של טנג'יר, וכיהן בתפקיד כשישים שנה. התכתב בענייני הלכה עם חכמי מרוקו ואלג'יריה, והנהיג תקנות בקהילה. היה ממייסדי בית הספר של כי"ח בעיר, ייסד את בית הכנסת עץ חיים ואת אגודת תורה וחיים. דרשותיו, פסקיו ופיוטיו נאספו בספר שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו. נפטר בכ"ו בטבת ה'תרע"ז (1917) ונקבר בבית העלמין היהודי בטנג'יר.

תולדות חייו

רבי מרדכי בן ג'ו נולד בשנת ה'תקפ"ז (1827) בטנג'יר שבמרוקו (יש הנוקבים בשנת 1825). אביו, רבי יוסף בן ג'ו, כיהן כמורה צדק בעיר, והמשפחה התייחסה לרבי מרדכי בן ג'ו הראשון. בצעירותו למד תורה אצל סבו, רבי משה בן ג'ו. כשבגר נשא לאשה את שרה לארידו, ועמד בראש ישיבה מקומית. רבי יצחק בן וואליד הסמיך אותו לרבנות. בשנת ה'תרט"ו (1855) פשטה בטנג'יר מגפת כולרה, ונפטרו בה סבו ואביו. באותה שנה נבחר לאב"ד ולרבה של העיר, וכיהן כמורה צדק ואב"ד כשישים שנה, עד פטירתו. במסגרת רבנותו התכתב בענייני הלכה עם חכמי מרוקו ואלג'יריה, ובהם רבי יצחק בן וואליד, רבי יוסף בן וואליד, רבי שמואל נהון ורבי יוסף משאש. בשנת ה'תרכ"ג (1863) אירח בביתו את משה מונטיפיורי בעת ביקורו במרוקו. בהנהגת הקהילה תיקן תקנות לפי צורך השעה ועל פי ההלכה. בין השאר ביטל את החרם שהטיל סבו על היוצאים מתחום העירוב בשבת, ואסר נישואי גברים מבוגרים עם נערות צעירות. פעל לפתיחת בתי ספר ולייסוד אגודות ציבוריות, והיה שותף לייסוד ועד הקהילה. בשנת ה'תרכ"ב (1862) היה ממייסדי בית הספר הראשון של חברת כל ישראל חברים בטנג'יר. הוא תמך בשילוב לימודי קודש ולימודי חול באותו בית ספר, מפני שהלימודים הכלליים סייעו לתלמידים להתפרנס. בשנת ה'תרמ"ז (1887) מחה על צמצום לימודי הקודש בבתי הספר, והשבית את הלימודים בהם שבעה חודשים. אחרי התכתבות ממושכת סוכם שיובאו מורים ללימודי קודש. בה' באלול ה'תר"מ (1880) ייסד בטנג'יר את בית הכנסת עץ חיים, שנקרא על שמו לאחר פטירתו. בשנת ה'תרע"ב (1912) ייסד את אגודת תורה וחיים. דרשותיו, פסקי דינו ופיוטיו נאספו בספר שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו, שיצא לאור באשדוד בשנת ה'תשע"ח (2018). נפטר בטנג'יר בכ"ו בטבת ה'תרע"ז (1917), בן כתשעים, ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר. לאחר פטירתו הוקם בטנג'יר מוסד ליתומים יהודים על שמו. שניים מתלמידיו עמדו אחריו בראש הקהילה: רבי יהודה בן שימול, שכיהן כאב"ד, ורבי יהודה אזנקוט, שלימד והכשיר רבנים צעירים.

ספריו1

  • שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו