
רבי מרדכי זי"ע - מרחמסטריוקא
רבי מוטל'ה
נולדרחמסטריווקא
נפטריז באייר ה'תר"פ, 05/05/1920 למניינם·ירושלים
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
אדמו"ר רחמסטריווקא, עלה לירושלים ונפטר מפצעיו במאורעות תר"פ.
קשרים
- אביו
- רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא
- אמו
- חנה
- ילדיו
- רבי משה טברסקירבי פנחס טברסקי
מקומות בהם פעל
- רחמסטריווקאאדמו"ר רחמסטריווקא (1895–1906)
- ירושליםאדמו"ר ובית מדרשו (1906–1920)
תמצית ביוגרפית
בנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא (אוקראינה) ושל חנה, נכדת רבי זאב וולף מז'יטומיר. עוד בחיי אביו התקבצו סביבו חסידים, ולאחר פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ה (1895) כיהן כאדמו"ר ברחמסטריווקא. נודע בפיקחותו, וסוחרים מחסידיו נועצו בו בענייני מסחר; עסק גם בחריטה בכסף ובנחושת, בגילוף בעץ ובציור. בשנת ה'תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתקבע בירושלים, שם כונה "רבי מוטל'ה" וחסידים רבים התקבצו סביבו. בימי מלחמת העולם הראשונה ויתר על נתינותו הרוסית כדי להישאר בארץ. בט"ז בניסן ה'תר"פ נפצע במאורעות תר"פ בדרכו מהכותל המערבי, ונפטר מפצעיו בי"ז באייר ה'תר"פ (1920). נקבר באוהל בהר הזיתים, ואת מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.
תולדות חייו
רבי מרדכי טברסקי היה בנו של רבי יוחנן טברסקי, מייסד חצר רחמסטריווקא ובנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, ושל אשתו חנה, נכדתו של רבי זאב וולף מז'יטומיר. אחיו היו רבי מנחם נחום ורבי זאב טברסקי. בצעירותו, על פי הוראת אביו, עסק בכל יום לאחר התפילה במלאכת כפיים, ורכש מיומנות בחריטה בכסף ובנחושת, בגילוף בעץ ובציור; חלק מציוריו על עץ השתמרו. היה לו גם ידע בחשמל. נישא לבתו של רבי חנינא ליפא שפירא מז'יטומיר, בנו של רבי שמואל אבא משפירא מסלאוויטא, ונולדו להם שני בנים: רבי משה, שכיהן כאדמו"ר באודסה, ורבי פנחס, שכיהן כאדמו"ר באוסטילא ובפרמישלא. לאחר מכן נישא לציזיא, בת דודו רבי דוד טברסקי מטולנה. עוד בחיי אביו התקבצו סביבו חסידים ברחמסטריווקא, ולאחר פטירת אביו בשנת ה'תרנ"ה (1895) כיהן כאדמו"ר. נודע כפיקח, וסוחרים מחסידיו נהגו להתייעץ עמו בענייני מסחר. כמנהג בית צ'רנוביל הסתפק במעט מאכל. בשנת ה'תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וחסידים רבים מבני העיר התקבצו סביבו, ובהם רבי חיים הירש אייזנבך מבתי ראנד. בני ירושלים כינוהו בחיבה "רבי מוטל'ה". בימי מלחמת העולם הראשונה סירב לעזוב את הארץ, וויתר על נתינותו הרוסית כדי לקבל נתינות עות'מאנית ולהישאר בה. לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים הכין ציור שהוגש כמתנה לגנרל אלנבי. בט"ז בניסן ה'תר"פ, במאורעות תר"פ, הותקף בדרכו חזרה מהכותל המערבי יחד עם שניים מחסידיו. חסידיו גוננו עליו וספגו את רוב המכות והחלימו, אך הוא נפטר מפצעיו כעבור כחודש, בי"ז באייר ה'תר"פ (1920). בהלווייתו השתתפו כחמשת אלפים איש, והספידוהו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבי יצחק ירוחם דיסקין ורבי יוסף חיים זוננפלד. כמנהג בית צ'רנוביל לקבור את האדמו"רים באוהל, ביקש שחדר הטהרה בהר הזיתים יוסב לאוהל, ושם נקבר. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום, שעלה לירושלים בשנת ה'תרפ"ו (1926) וכיהן בבית מדרשו.