
מר עוקבא
נטמןעוקיבא, סמוך לקבר רבי ינאי בעכברא
ראש הגולה ואב בית הדין בבבל בימי שמואל, מראשוני האמוראים, מלומד בניסים ונודע בצדקתו בסתר.
קשרים
- ילדיו
- רב נתן בר מר עוקבא
- רבותיו
- שמואלאבוה דשמואללוי בר סיסי
- תלמידיו
- רב חסדארבי זירא
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
מראשוני האמוראים בבבל, מהדור הראשון. היה תלמידם של שמואל, של אבוה דשמואל ושל לוי בר סיסי, ולמד מפי שמואל גם רפואה. אחרי פטירת רב הונא קמא בארץ ישראל מילא את מקומו כראש הגולה בבבל, שראשיה היו מצאצאי בית דוד, ושימש גם אב בית דין. בית דינו ישב בעיר כפרי שעל נהר הפרת, מדרום לסורא. שמר על קשר עם הנשיא וראשי הישיבות בארץ ישראל, ששלחו אליו הודעות על קידוש החודש ועיבור השנה. היה שופט חשוב וחכם גדול, ונודע בחסידותו, בעושרו ובהקפדתו לתת צדקה בסתר. תלמידו המובהק היה רב חסדא, שמסר רבות משמועותיו, ומתלמידיו היה גם רבי זירא. מבניו נזכר בתלמוד רב נתן בר מר עוקבא. אחרי פטירתו היה שמואל אפוטרופוס על יתומיו.
תולדות חייו
מר עוקבא היה מגדולי הדור הראשון של אמוראי בבל, ושימש בשני תפקידים: ראש הגולה ואב בית דין. ראשי הגולה היו המנהיגים של יהדות בבל, ומוצאם היה מבית דוד. אחרי שרב הונא קמא, ראש הגולה שקדם לו, נפטר בארץ ישראל בימי רבי יהודה הנשיא, נתמנה מר עוקבא במקומו. יש הסבורים שהיה בנו של רב הונא קמא, אבל הדבר אינו מפורש במקורות. בתורה היה תלמידם של שמואל, של אבוה דשמואל ושל לוי בר סיסי, ולמד מפי שמואל גם חכמת הרפואה. אף ששמואל היה רבו, ישב שמואל בבית הדין שעמד מר עוקבא בראשו. בית דינו ישב בעיר כפרי שבבבל, על נהר הפרת מדרום לסורא. מר עוקבא שמר על קשר עם הנשיא וראשי הישיבות בארץ ישראל, ואלה שלחו אליו הודעות על קידוש החודש ועל עיבור השנה. תלמידו המובהק היה רב חסדא, שמסר בשמו שמועות רבות בתלמוד, ומתלמידיו היה גם רבי זירא. מבניו נזכר בתלמוד רב נתן בר מר עוקבא. לגבי מרי בר מר עוקבא, לפי חלק מכתבי היד היה תלמידו ולא בנו. אחרי פטירתו היה שמואל אפוטרופוס על בניו היתומים. מר עוקבא נודע בעושרו ובחסידותו, ובעיקר בקפדנות שבה נתן צדקה בסתר. לפי התלמוד הניח בכל יום ארבעה זוזים מתחת לדלת של עני בשכונתו. יום אחד יצא העני לראות מי מיטיבו, ומר עוקבא ואשתו ברחו והסתתרו בתנור כדי שלא יתבייש העני. לעני מעודן ששכן לידו שלח ארבע מאות זוזים בכל שנה, וכשנודע לו שהעני רגיל ביין ישן הכפיל את הסכום. סמוך לפטירתו ביקש לראות את חשבון הצדקה שלו ומצא שנתן שבעת אלפים דינרים סיאנקי. אמר "זוודין קלילי ואורחא רחיקתא" (צידה קלה ודרך רחוקה), וציווה לחלק לצדקה מחצית מנכסיו.