ד

רבי דוד לוריא - רד"ל

אחרוניםליטאים

נולדה'תקנ"ח, 1798 למניינם·ביחוב

נפטרה בכסליו ה'תרט"ז, 15/11/1855 למניינם

נטמןמוהילב, בלארוס

מגדולי התורה בליטא בדור שאחרי הגר"א, פרשן המדרש והתלמוד, מחבר ביאור לפרקי דרבי אליעזר ונפש דוד על הזוהר.

קשרים

אביו
יהודה

מקומות בהם פעל

  • וילנהלמד בבחרותו (1810–1816)
  • ביחובתמך בתלמוד תורה ובישיבה (1816–1855)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקנ"ח (1798) בביחוב (בלארוס), לאביו רבי יהודה לוריא, איש עשיר שהחזיק מלמדים פרטיים לבנו. בגיל 12 עבר לווילנה בעקבות שידוך שעשה לו אביו, נישא בגיל 13 ולמד בווילנה עד גיל 18. אחר כך חזר לביחוב, ושם תמך בתלמוד התורה ובישיבה המקומית. היה פוסק, מקובל, פרשן ובלשן, ונחשב מגדולי התורה בדור שאחרי הגר"א. היה מעורב בהדפסת כתבי הגר"א, ובשנת ה'תר"ו (1846) נפגש בווילנה עם משה מונטיפיורי. כתב הגהות על המשנה והתלמוד הבבלי, ביאורים למדרש רבה ולפרקי דרבי אליעזר, את "נפש דוד" על הזוהר, את "קדמות ספר הזהר" ושו"ת. נפטר בה' בכסלו ה'תרט"ז (1855).

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקנ"ח (1798) בעיר ביחוב שבפלך מוהילב (היום בבלארוס). אביו, רבי יהודה לוריא, היה איש עשיר. המשפחה ייחסה את מוצאה למהרש"ל, ודרכו לרש"י ולבית דוד. אחיו הבכור היה רבי צבי הירש לוריא, ואחיו רבי אהרן לוריא כיהן ברבנות במינסק. כבר בילדותו התפרסם כעילוי, ואביו החזיק לו מלמדים פרטיים. בגיל 12 עבר לווילנה בעקבות שידוך שעשה לו אביו, ובגיל 13 נישא. בווילנה למד עד גיל 18, ואז חזר לעיר הולדתו ביחוב. שם תמך בתלמוד התורה המקומי וייסד ישיבה, שאותה החזיק מכספו אף שלא עמד בראשה. בנו, רבי חיים יונה, נולד בשנת ה'תקפ"ג (1823) ונפטר בחיי אביו. נחשב מהבולטים שבגדולי ישראל בדור שאחרי הגאון מווילנה. היה ממשיכי בית מדרשו, שמר על כתבי היד של הגר"א והיה מעורב בהדפסת ספריו. היה גם פעיל בצורכי הציבור. בשנת ה'תר"ו (1846) נפגש בווילנה עם משה מונטיפיורי ושוחח עמו על מצב יהודי רוסיה. הוא עודד את יצחק בר לוינזון לפרסם את ספרו "זרובבל" ברוסית כמענה לשנאת ישראל, והתנגד לשינויים שהכניסה תנועת הרפורמה בנוסח התפילה. בגיל 37 יצא לגלות בווהלין למשך כשנה וחצי. בגיל 40 נפל קורבן לעלילה: זייפו מכתבים וקטעים מפירושו לפרקי דרבי אליעזר כדי שייראו כקריאה למרד בצאר. הוא נכלא כחצי שנה במבצר שליסלבורג, ולבסוף יצא זכאי בדינו. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ומקצתם נותרו בכתב יד. כתב הגהות על ששת סדרי משנה ועל התלמוד הבבלי, והן נדפסו בש"ס וילנה. חיבר גם פירוש לסדר מועד בתלמוד הירושלמי, הגהות על ביאור הגר"א לסדר זרעים ופירוש לתוספתא עוקצין. על פרקי דרבי אליעזר כתב פירוש עם מבוא, שנדפס בוורשה בשנת ה'תרי"ב (1852). כתב גם הגהות וביאורים על מדרש רבה, פירוש על מדרש שמואל ועל פסיקתא דרב כהנא, ואת "נפש דוד" על הזוהר ועל הזוהר חדש. בספרו "קדמות ספר הזהר" הגן על קדמותו של הזוהר. עוד כתב פירוש למגילת אסתר, הגהות על ספר הפרנס והוספות לספר סדר הדורות ולספר יוחסין. שאלות ותשובות שלו נדפסו בירושלים בשנת ה'תרנ"ח (1898) בשם "שו"ת הרד"ל". נפטר לאחר מחלה קשה בה' בכסלו ה'תרט"ז (1855), בן כחמישים ושמונה.

ספריו8

קישורים חיצוניים