מ

רבנו מאיר הלוי - הרמ"ה

ראשונים

נולדד'תתק"ל, ~1170 למניינם·בורגוס

נפטריח בניסן ה'ד, 29/03/1244 למניינם·טולדו

מגדולי פוסקי ספרד וראש ישיבה ודיין בטולדו, מחבר "יד רמה" על התלמוד ו"מסורת סייג לתורה".

קשרים

אביו
רבי טודרוס הלוי אבולעפיה
רבותיו
רבי טודרוס הלוי אבולעפיה

מקומות בהם פעל

  • טולדוראש ישיבה ודיין (עד 1244)

תמצית ביוגרפית

נולד בבורגוס (ספרד) בסביבות שנת ד'תתק"ל (1170), לאביו רבי טודרוס הלוי אבולעפיה, בן למשפחת אבולעפיה המיוחסת, ולמד תורה מפיו. המשפחה עברה לטולדו, ושם ייסד ישיבה גדולה ומונה לדיין בבית הדין של העיר. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תתקפ"ה (1225) ירש ממנו את תואר הנשיא. נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בספרד, ועסק גם בפירוש התלמוד, בחכמת המסורה, בקבלה ובשירה. חיבורו העיקרי הוא "יד רמה", פירוש על התלמוד שנשתמרו ממנו חלקים, ובהם מסכתות בבא בתרא וסנהדרין. כמו כן חיבר את "מסורת סייג לתורה" על המסורה ועל דיני כתיבת ספר תורה, ותשובות רבות שלו נדפסו בספר "אור צדיקים". נפטר בטולדו בי"ח בניסן ה'ד (1244).

תולדות חייו

נולד בבורגוס שבממלכת קסטיליה בסביבות שנת ד'תתק"ל (1170), ולפי מקורות אחרים כבר בשנת ד'תתק"ח (1147). אביו, רבי טודרוס הלוי אבולעפיה, היה מבני משפחת אבולעפיה, משפחה מיוחסת של חכמים ונכבדים בספרד. ממנו למד תורה, ובו ראה את רבו המובהק. המשפחה עברה לטולדו, ושם ייסדו האב ובנו ישיבה גדולה שלמדו בה תלמידים רבים. בצעירותו, כשהיה בשנות השלושים או הארבעים לחייו, מינו אותו קהל טולדו לדיין בבית הדין של העיר, יחד עם רבי יצחק בן רבי מאיר אבן מיגש ורבי אברהם בן נתן הירחי (הראב"ן הירחי). כשנפטר אביו בשנת ה'תתקפ"ה (1225) ירש ממנו את תואר הנשיא, והרמב"ן כינה אותו "הנשיא הגדול". בין בני דורו שהיה בקשר עמם נמנים הרמב"ן, רבי שמשון משאנץ, רבי יהונתן הכהן מלוניל ורבי אהרן בן משולם מלוניל. נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בספרד בדורו, ותורתו הקיפה תחומים רבים: פירוש התלמוד, הלכה, חכמת המסורה, קבלה ושירה. חיבורו העיקרי הוא "יד רמה", פירוש על התלמוד שנכתב ברובו בארמית ושמו המקורי "פרטי פרטים". נשתמרו ממנו חלקים בלבד: על מסכתות בבא בתרא וסנהדרין, ובמאוחר נתגלו גם קטעים על מסכתות קידושין וגיטין. ספרו "מסורת סייג לתורה" עוסק בחכמת המסורה ובדיני כתיבת ספר תורה. תשובותיו ההלכתיות נדפסו לראשונה בספר "אור צדיקים". בסביבות שנת ד'תתקס"א (1200) השיג על דברי הרמב"ם ב"משנה תורה" בעניין העולם הבא ובעניין פירוש האגדות, וניסה לצרף אליו את חכמי צרפת. חליפת המכתבים בעניין זה, עם רבי אהרן בן משולם מלוניל ועם רבי שמשון משאנץ, כונסה ב"ספר האגרות". במחלוקת על כתבי הרמב"ם בשנת ה'תתקצ"ב (1232) נקט עמדה מתונה והתנגד להטלת חרמות על המצדדים בו. כמו כן חיבר קינה על פטירת הרמב"ם. נפטר בטולדו בי"ח בניסן ה'ד (1244).

ספריו4

  • יד רמה
  • מסורת סייג לתורה
  • ספר האגרות
  • שו"ת הרמ"ה

קישורים חיצוניים