
רבי לוי יצחק בנדר זי"ע
נולד1897 למניינם·גרודזיסק מזובייצקי
נפטרכב בתמוז ה'תשמ"ט, 25/07/1989 למניינם·ירושלים
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
מזקני חסידי ברסלב ומוסרי מסורתה מאומן, ממחיי החסידות בירושלים לאחר השואה.
קשרים
- אביו
- רבי אברהם נח בנדר
- רבותיו
- רבי אברהם חזן - ראבר"ן
- תלמידיו
- רבי יעקב מאיר שכטררבי ישראל יצחק בזנסוןרבי אליעזר שלמה שיקרבי יחיאל מיכל דורפמןרבי משה ביננשטוק
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרנ"ז (1897) בגרודזיסק מזובייצקי (פולין), לאביו רבי אברהם נח בנדר. בגיל 17 התקרב לחסידות ברסלב, ובימי מלחמת העולם הראשונה עבר לאומן, שהייתה אז מרכז החסידות. שם דבק ברבי אברהם חזן (ראבר"ן). בשנת ה'תרצ"ו (1936) נאסר בידי השלטונות הסובייטיים בשל פעילותו הדתית, שוחרר בחנינה, ומשהוצא נגדו צו מעצר חדש הסתתר בסביבות מוסקבה. בימי מלחמת העולם השנייה שהה בבוכרה ובטשקנט, ולאחר המלחמה שימש דיין ומלמד במחנות העקורים בגרמניה. בשנת ה'תש"ט (1949) עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים, ופעל להחייאת חסידות ברסלב בה. נודע במתינותו ובהקפדתו על הנהגותיו של רבי נחמן מברסלב: תיקון חצות, התבודדות ותפילה בהשכמה. שיחותיו נדפסו בקבצים כמו "שיח שרפי קודש", "דברי אמונה" ו"תמימי דרך". נפטר בכ"ב בתמוז ה'תשמ"ט (1989) בירושלים, ונקבר בחלקת ברסלב בהר הזיתים.
תולדות חייו
רבי לוי יצחק בנדר נולד בשנת ה'תרנ"ז (1897) בגרודזיסק מזובייצקי שבפולין, לאביו רבי אברהם נח. בצעירותו, בגיל 17, נמשך לחסידות ברסלב, ומאז הייתה תורת רבי נחמן מברסלב דרך חייו. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לאומן שבאוקראינה, שהייתה אז מרכז חסידי ברסלב ומקום ציונו של רבי נחמן. שם התקרב לרבי אברהם חזן (ראבר"ן), בנו של רבי נחמן מטולטשין, וקיבל ממנו את מסורת החסידות ודרכי עבודתה. הוא נשאר באומן גם בשנות השלטון הסובייטי, כשהחסידים היו נתונים לרדיפות קשות. בשנת ה'תרצ"ו (1936) נאסר בידי הנ.ק.ו.ד. באשמת פעילות דתית ובחשד להברחת כספים. לאחר ששוחרר בחנינה הוצא נגדו צו מעצר חדש, והוא נמלט והסתתר בסביבות מוסקבה. בימי מלחמת העולם השנייה שהה בבוכרה ובטשקנט שבאוזבקיסטן. לאחר המלחמה הגיע למחנות העקורים בגרמניה, ושימש בהם דיין ומלמד. בשנת ה'תש"ט (1949) עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. חסידות ברסלב בארץ הייתה אז מצומצמת, והוא פעל רבות להחייאתה. הוא היה ממייסדי ישיבת ברסלב בירושלים ולימד בה. כמי שחי באומן לפני החורבן נחשב בעיני רבים למוסר המסורת של ברסלב מדורות קודמים. בדרכו הדגיש את קיום הנהגותיו היומיומיות של רבי נחמן: תיקון חצות, התבודדות ותפילה בהשכמה. הרבה לעסוק בהכנת הנפש ליום המיתה. נודע במתינותו ובהליכותיו השקולות. בשנותיו האחרונות, בימי השלטון הסובייטי, הסתייג מנסיעות לאומן מחשש לשלום הנוסעים, והעיד על עצמו שהכיר את הקומוניסטים מקרוב ואינו סומך עליהם. שיחותיו והדברים שמסר בשם זקני ברסלב נרשמו, ונדפסו בקבצים כמו "שיח שרפי קודש", "דברי אמונה", "תמימי דרך" ו"טעם זקנים". בין תלמידיו ומקורביו היו רבי יעקב מאיר שכטר, רבי ישראל יצחק בזנסון, רבי אליעזר שלמה שיק, רבי יחיאל מיכל דורפמן ורבי משה ביננשטוק. נפטר בכ"ב בתמוז ה'תשמ"ט (1989) בירושלים, בן 92, ונקבר בחלקת ברסלב בהר הזיתים.
ספריו4
- דברי אמונה
- טעם זקנים
- שיח שרפי קודש
- תמימי דרך