
כהן צדק
גאון ישיבת סורא, כתב את תשובותיו בעברית וקבע את נוסח ברכות קריאת שמע ואת סדר ליל פסח.
קשרים
- אביו
- רב איבומאי
מקומות בהם פעל
- סוראגאון ישיבת סורא (838–848)
תמצית ביוגרפית
בנו של רב איבומאי הכהן, שלפי ההשערה כיהן גם הוא בגאונות סורא. היה הגאון העשרים ושלושה בשושלת גאוני ישיבת סורא שבבבל, בימי הח'ליפות העבאסית. רב משרשיא כהנא נפטר בשנת ד'תקצ"ו (836), והישיבה עמדה שנתיים בלי ראש. לאחר מכן נתמנה לגאון, ולפי רוב כתבי היד של אגרת רב שרירא גאון כיהן כעשר שנים וחצי, ד'תקצ"ח-ד'תר"ח (838-848). אחריו כיהן בגאונות רב שר שלום. רוב גאוני בבל כתבו את תשובותיהם בארמית, אבל הוא כתב את תשובותיו בעברית. עיקר עיסוקו ההלכתי היה בנוסחי התפילה והברכות. הוא הורה לפתוח את הברכה השנייה של קריאת שמע ב"אהבה רבה" בשחרית וב"אהבת עולם" בערבית, כפשרה בין שתי הדעות שבתלמוד הבבלי. כמו כן חיבר סדר לליל פסח. בספרות הגאונים הוא מוזכר כמי שמסר את מנהג אמירת הסליחות בעשרת ימי תשובה.