א

רבי אברהם יהושע השיל זי"ע - מקראקא

הרבי ר' העשיל

אחרונים

נולדה'שנ"ה, 1595 למניינם

נפטרכ בתשרי ה'תכ"ד, 21/10/1663 למניינם·קרקוב

נטמןבית העלמין הישן, קרקוב

רבה של לובלין וקרקוב, מגדולי ראשי הישיבות בפולין במאה ה-17, רבם של הש"ך והט"ז.

קשרים

אביו
רבי יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש
אמו
דבורה
בני/בנות זוג
דינה בת רבי יהודה ב"ר שאול וואהל
ילדיו
רבי יהודה לייברבי מרדכירבי יששכר בעררבי שאול
רבותיו
רבי יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש
תלמידיו
רבי שבתי כהן (הש"ך)רבי דוד הלוי סגל (הט"ז)רבי אהרן שמואל קאידנובררבי גרשון אשכנזירבי יצחק חיות

מקומות בהם פעל

  • בריסקראש ישיבה עם אביו
  • לובליןרב העיר וראש ישיבה
  • וינההשתדלות למען יהודי פולין (1648–1649)
  • קרקוברב העיר וראש ישיבה (עד 1663)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'שנ"ה (1595) לאביו רבי יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש, רבה של בריסק ולובלין, וגדל בבריסק. למד אצל אביו ונודע כעילוי, ובהמשך ניהל עמו את הישיבה בבריסק ואחר כך בלובלין. אחרי פטירת אביו בשנת ה'ת"ד (1643) מילא את מקומו כרבה של לובלין וכראש הישיבה שם. בזמן גזירות ת"ח-ת"ט השתדל בווינה לטובת יהודי פולין וגייס כספים לקהילות שנחרבו. לאחר פטירת רבי יום טוב ליפמן הלר (בעל "תוספות יום טוב") נבחר לרבה של קרקוב, ובמשך כתשע שנים עמד בראש ישיבה גדולה וחידש שם את בית הדין. בין תלמידיו היו הש"ך והט"ז. רוב כתביו אבדו, וליקוט דברי תורה שנמסרו בשמו נדפס בספר "חנוכת התורה". נפטר בחול המועד סוכות, כ' בתשרי ה'תכ"ד (1663), ונקבר בבית העלמין הישן בקרקוב.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'שנ"ה (1595) לאביו רבי יעקב ב"ר אפרים נפתלי הירש, ששימש רבה של בריסק (בלארוס) ואחר כך של לובלין (פולין). אמו הייתה דבורה, ממשפחת וואהל-כ"ץ, והמשפחה התייחסה למהרי"ל. גדל בבריסק, שבה כיהן אביו ברבנות. למד תורה מפי אביו ונודע כבר בצעירותו כעילוי. כשבגר ניהל עם אביו את הישיבה בבריסק ולימד בה. כשעבר אביו לכהן ברבנות לובלין, עמדו האב והבן יחד בראש הישיבה שם. אחרי פטירת אביו בשנת ה'ת"ד (1643) מילא את מקומו כרבה של לובלין וכראש ישיבתה. אשתו הראשונה, בתו של אחד מנגידי בריסק, נפטרה זמן קצר אחרי החתונה. אחר כך נשא את דינה, בתו של רבי יהודה ב"ר שאול וואהל ואלמנתו של רבי נפתלי כ"ץ. בזמן גזירות ת"ח-ת"ט (1648-1649) פעל לטובת הקהילות שנפגעו: השתדל בחצר הקיסר בווינה בעניינם של יהודי פולין, הופיע לפני שרי המלוכה, וגייס כספים לקהילות שנחרבו באוקראינה ובפולין. לאחר פטירת רבי יום טוב ליפמן הלר (בעל "תוספות יום טוב") נבחר לרבה של קרקוב. שם חידש את בית הדין, מינה לדיינים את גדולי הדור, ובהם רבי מיכל טייטלבוים ורבי ברכיה שפירא, ועמד בראש ישיבה גדולה. כיהן ברבנות קרקוב כתשע שנים, והוא נחשב לאחד מגדולי רבני פולין במאה ה-17 ולאחד מבוני הישיבות בפולין אחרי הגזירות. שיטת לימודו הייתה לברר תחילה את הגמרא היטב, ורק אחר כך לעיין ברש"י ובתוספות, כדי להגיע לבירור ההלכה לאמיתה. רוב כתביו אבדו. ליקוט דברי תורה שנמסרו בשמו נדפס בספר "חנוכת התורה", ונשתמרו גם חידושיו על מסכת בבא קמא, תשובות בספר "זרע חיים" וחלק מהגהותיו על הטור. העמיד תלמידים רבים שנעשו לגדולי הדור שאחריו, ובהם רבי שבתי כהן (הש"ך), רבי דוד הלוי סגל (הט"ז), רבי אהרן שמואל קאידנובר, רבי גרשון אשכנזי ורבי יצחק חיות. גם חתנו רבי נפתלי הירש ב"ר בנימין וולף ונכדו רבי משה ב"ר אברהם בעל "תפארת למשה" למדו אצלו. בין בניו היו רבי יהודה לייב, רבי מרדכי, רבי יששכר בער, שעמד בראש קהילת קרקוב והיה מראשי ועד ארבע ארצות, ורבי שאול, שכיהן ברבנות בריסק וקרקוב. נפטר בחול המועד סוכות, כ' בתשרי ה'תכ"ד (1663), ונקבר בבית העלמין הישן בקרקוב, סמוך לקברו של רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה". לפי בקשתו לא נחקקו תארי כבוד על מצבתו.

ספריו1

קישורים חיצוניים