
רבי ישראל יהושע זי"ע - מקוטנא
נולדח בכסליו ה'תקפ"א, 14/11/1820 למניינם
נפטרכה בתמוז ה'תרנ"ג, 09/07/1893 למניינם·קוטנא
רבה של קוטנא ומגדולי הפוסקים בפולין, מחבר שו"ת ישועות מלכו ומתומכי יישוב ארץ ישראל.
קשרים
- אביו
- רבי דוד מפלאצק
- בני/בנות זוג
- פריבה
- ילדיו
- רבי משה פנחס טרונק
- רבותיו
- רבי דוד מפלאצקרבי שרגא פייבל דנציגר
- תלמידיו
- רבי מאיר יחיאל הלוי הלשטוקרבי מאיר דן פלוצקירבי מאיר יחיאל הלוי זי"ע - מאוסטרובצא
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בח' בכסלו ה'תקפ"א (1820) לרבי דוד מפלאצק, ולמד תורה מפי אביו עד שהתייתם בגיל אחת עשרה. בגיל ארבע עשרה נשא את פריבה, בת רבי חיים אב"ד ראביץ', וישב שש שנים על שולחן חותנו. רבי שרגא פייבל דנציגר הסמיכו לרבנות. בשנת ה'ת"ר (1840) מונה לרב בשרנסק (פולין), ושם הקים ישיבה גדולה. לאחר מכן כיהן ברבנות גומבין, וורקא ופולטוסק, ומשנת ה'תרכ"א (1861) ועד פטירתו היה רבה של קוטנא. חיבר את שו"ת ישועות מלכו על ארבעת חלקי השולחן ערוך, את ישועות ישראל על חושן משפט ואת יבין דעת - חסדי אבות על יורה דעה. תמך ביישוב ארץ ישראל, ביקר בה בשנת ה'תרמ"ו (1886), והיה מחותמי היתר המכירה הראשון בשמיטת ה'תרמ"ט (1889). נפטר בכ"ה בתמוז ה'תרנ"ג (1893).
תולדות חייו
רבי ישראל יהושע טרונק נולד בח' בכסלו ה'תקפ"א (1820) לרבי דוד מפלאצק. לפי המסופר, נקרא על שם שלושה מגדולי ישראל: רבי ישראל בעל שם טוב, הגאון מווילנא ובעל "פני יהושע". שם אליהו כבר נכלל בשם הגאון מווילנא, ולכן חתם את שמו "ישראל יהושע" בלבד. בילדותו למד תורה מפי אביו, ובגיל אחת עשרה התייתם ממנו. בגיל ארבע עשרה נשא את פריבה, בתו של רבי חיים בן רבי יהודה אב"ד ראביץ', שנפטר לפני נישואיהם. שש שנים ישב על שולחן חותנו ועסק בתורה, ורבי שרגא פייבל דנציגר הסמיכו לרבנות. בשנת ה'ת"ר (1840), בהיותו בן תשע עשרה, החל לכהן כרב בשרנסק (פולין), ושם הקים ישיבה גדולה. כעבור כשבע שנים עבר לכהן ברבנות גומבין. בשנת ה'תר"י (1850) מונה לרב בוורקא, ובשנת ה'תרי"ג (1853) עבר לפולטוסק. משנת ה'תרכ"א (1861) ועד פטירתו כיהן כרבה של קוטנא, ובשם העיר נקרא בפי הכול. היה מגדולי הפוסקים בפולין בדורו, והשיב לשאלות שנשלחו אליו מקהילות רבות. היה מיודד עם אדמו"רי פולין, ובהם רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"ם" ורבי אברהם בורנשטיין בעל "אבני נזר". תשובותיו נדפסו בספר שו"ת ישועות מלכו על ארבעת חלקי השולחן ערוך. עוד חיבר את ישועות ישראל על חושן משפט ואת יבין דעת - חסדי אבות על יורה דעה, וכתב הגהות על שו"ת הרשב"א, שנדפסו בפיוטרקוב בשנת ה'תרמ"ג (1883). נכדו, רבי יצחק יהודה טרונק, הוציא לאור את ספריו. מכתבי היד שלו נדפסו מאוחר יותר תשובות וחידושים בספר גנזי אבות. בפסקיו התנגד לזיהוי התכלת שהציע רבי גרשון חנוך הניך ליינר מראדזין, וכן לאפיית מצות במכונה. תמך ביישוב ארץ ישראל. נתן ברכה לספר "דרישת ציון" של רבי צבי הירש קלישר. בשנת ה'תרמ"ו (1886) ביקר בארץ עם חתנו, רבי חיים אלעזר וקס, כדי לקדם התיישבות חקלאית של בני היישוב הישן. בעקבות הביקור קרא להעדיף את אתרוגי ארץ ישראל. בתשובותיו קבע שהעלייה לארץ ישראל היא מצווה גדולה, וראה בקיבוץ הגלויות את תחילת הגאולה. בשמיטת ה'תרמ"ט (1889) היה מחותמי היתר המכירה הראשון, יחד עם רבי שמואל מוהליבר ורבנים נוספים, כדי לקיים את המתיישבים ואת יישוב הארץ. מתלמידיו נודעו רבי מאיר יחיאל הלוי הלשטוק, האדמו"ר מאוסטרובצא, ורבי מאיר דן פלוצקי בעל "כלי חמדה". נפטר בכ"ה בתמוז ה'תרנ"ג (1893) בגיל שבעים ושתיים. בנו, רבי משה פנחס טרונק, ונכדו, רבי יצחק יהודה טרונק, ממלאים את מקומו ברבנות קוטנא.
ספריו4
- גנזי אבות
- יבין דעת - חסדי אבות
- ישועות ישראל
- שו"ת ישועות מלכו