רבי ישראל דוב בער זי"ע - הצדיק מווילעדניק

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקמ"ט (1789) בעיירה קוטלנה (אוקראינה). אביו, רבי יוסף, היה מלמד תינוקות, והוא התייתם מאביו בגיל ארבע ומאמו כחמש שנים לאחר מכן. רבו המובהק היה רבי מרדכי מצ'רנוביל, והוא נסע גם אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב. משנת ה'תקפ"ט (1829) נודע כבעל מופת, ורבים נהרו לחצרו בווילעדניק. אחרי פטירת רבי אהרן מסטרשלה ובנו הצטרפו אליו חלק מחסידי סטרשלה. חיבורו העיקרי הוא "שארית ישראל", ובו דברים על התקשרות לצדיקים, דרושים למועדים וענייני תשובה. הספר נדפס לראשונה בלבוב בשנת ה'תרכ"ד (1864). נפטר בכ"א בטבת ה'תר"י (1850) ונקבר בווילעדניק. קברו נעשה מקום תפילה, ובשל דבריו שגם מי שאינו יכול לגשת לקבר יאחז בידית הדלת ויוושע, כונה "בעל הידית".