י

רבי ישראל פרידמן זי"ע

אחרוניםחסידים

נולדטז בכסליו ה'תרי"ח, 03/12/1857 למניינם·הוסיאטין

נפטרכט בכסליו ה'תש"ט, 31/12/1948 למניינם·תל אביב

נטמןבית הקברות העתיק, טבריה

האדמו"ר השני של חסידות הוסיאטין, ישב בהוסיאטין ובווינה וייסד את חצר החסידות בתל אביב.

קשרים

אביו
רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן
אמו
דינה
בני/בנות זוג
נחמה ניטל, בת רבי אברהם עזרא זליג שפירא ממוגילניצא
ילדיו
חיה שרה רחלחוה

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בט"ז בכסליו ה'תרי"ח (1857) בהוסיאטין שבגליציה (היום באוקראינה), לרבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן, מייסד חסידות הוסיאטין, ולאשתו דינה. נקרא על שם סבו, רבי ישראל מרוז'ין. בשנת ה'תרל"ב (1872) נשא את נחמה ניטל, בת רבי אברהם עזרא זליג שפירא ממוגילניצא, ולאחר פטירתה נשא את בת רבי חיים הגר מאנטוניא. בכ"ב באייר ה'תרנ"ד (1894), לאחר פטירת אביו, מונה לאדמו"ר השני של הוסיאטין, והנהיג את החסידות כחמישים וארבע שנים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה וקבע בה את מושבו. בשנת ה'תרצ"ז (1937), בגיל שמונים, עלה לארץ ישראל וייסד את חצר הוסיאטין ברחוב ביאליק בתל אביב. נפטר בכ"ט בכסליו ה'תש"ט (1948) בתל אביב, ונקבר בבית הקברות העתיק בטבריה. את מקומו מילא חתנו, רבי יעקב פרידמן.

תולדות חייו

רבי ישראל פרידמן נולד בט"ז בכסליו ה'תרי"ח (1857) בעיירה הוסיאטין שבגליציה (היום באוקראינה). אביו, רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן, היה מייסד חסידות הוסיאטין, ואמו הייתה דינה. הוא נקרא על שם סבו, רבי ישראל מרוז'ין, שנפטר שבע שנים לפני לידתו, וגדל בחצר אביו לפי מנהגי בית רוז'ין. בסיון ה'תרל"ב (1872) נשא את נחמה ניטל, בת רבי אברהם עזרא זליג שפירא ממוגילניצא, ונולדו להם שתי בנות, חיה שרה רחל וחוה. אשתו נפטרה בסיון ה'תרנ"ב (1892), ולאחר מכן נשא את בת רבי חיים הגר מאנטוניא. חתנו האחד היה רבי יעקב פרידמן, בנו של רבי יצחק מבוהוש, שמילא את מקומו כאדמו"ר. חתנו השני היה אחיינו, רבי מנחם נחום פרידמן, בנו של אחיו רבי שלום יוסף, שכיהן כאדמו"ר בהוסיאטין ובלבוב. בכ"ב באייר ה'תרנ"ד (1894), לאחר פטירת אביו, מונה לאדמו"ר השני של חסידות הוסיאטין, והנהיג אותה כחמישים וארבע שנים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, כמו אדמו"רים נוספים מבית רוז'ין וחסידיהם, וקבע בה את מושבו גם לאחר המלחמה. מווינה הרבה לנסוע לבקר את חסידיו בגליציה. אדמו"רי דורו העריכו אותו מאוד, ורבי אהרן רוקח מבעלז כינה אותו "צדיק יסוד עולם". הוא נודע בענוותנותו וממעט היה לדבר, אך שמר בביתו על מנהגי החצר של סבו. הוא בלט בחיבתו ליישוב ארץ ישראל. היה חבר באגודת ישראל, ובווינה פעל להעלות את יישוב הארץ על סדר יומה של התנועה. לפי מקורות מסוימים הצטרף אחרי כנסיית אגודת ישראל בשנת ה'תרפ"א (1921) לתנועת המזרחי, אך תלמידו רבי אליעזר זוסיא פורטוגל כתב שהתנגד להקמת המדינה, בניגוד למה שיוחס לו. לאחר עליית הנאצים לשלטון קרא לחסידיו לצאת מאירופה ולעלות לארץ ישראל. בשנת ה'תרצ"ז (1937), בגיל שמונים, עלה בעצמו עם חסידיו והתיישב בתל אביב. ברחוב ביאליק שכר בניין שבו הקים בית תפילה ודירה, וייסד שם את חצר הוסיאטין. את חודשי הקיץ נהג לבלות בירושלים. בשנת ה'תש"ב (1942), כשהצבא הגרמני התקרב לארץ, התפלל לבקשת רבי יעקב לנדא על קבר רבי חיים בן עטר ("אור החיים"), והרגיע את הציבור שהאויב לא ישלוט בארץ. נפטר בתל אביב בכ"ט בכסליו ה'תש"ט (1948), בגיל תשעים ואחת. הוא ביקש להיקבר בהר הזיתים, אך הדבר לא התאפשר בגלל השלטון הירדני במזרח ירושלים, ולכן נקבר בחלקת תלמידי הבעל שם טוב בבית הקברות העתיק בטבריה. לימים נקברו לצדו חתנו רבי יעקב ונכדו רבי יצחק מהוסיאטין.

קישורים חיצוניים