י

רבי ישראל נג'ארה

אחרונים

נולדה'שכ"ה

נפטרה'שפ"ח·עזה

נטמןבית העלמין היהודי, עזה

פייטן ומשורר, רבה ופוסקה של עזה, מחבר "זמירות ישראל" והפיוט "יה ריבון עלם".

קשרים

ילדיו
רבי משה נג'ארה
רבותיו
רבי משה נאגארא זי"ערבי ישראל די קוריאל

מקומות בהם פעל

  • דמשקשליח ציבור בקהילה הספרדית
  • צפתנשא שם את אשתו הראשונה
  • עזהפוסק ורב הקהילה (עד 1628)

תמצית ביוגרפית

מגדולי הפייטנים העבריים. אביו היה רבי משה נג'ארה, יליד צפת ובעל "לקח טוב". למד אצל אביו ואצל סבו, רבי ישראל די קוריאל, מחכמי צפת ואחד מארבעת הסמוכים הראשונים. בצעירותו כיהן כשליח ציבור בקהילה הספרדית בדמשק. בצפת נשא אישה ונולדה לו בת, ושתיהן נפטרו במגפה. בשנת ה'של"ו (1576) חזר לדמשק ונשא אישה שנייה. לאחר מכן עבר לעזה, ושם כיהן כפוסק וכרבה של הקהילה. חיבר את "זמירות ישראל", קובץ שירים ופיוטים, ובו "יה ריבון עלם" שנפוץ בכל קהילות ישראל. חיבר גם את "מערכות ישראל" על התורה, את "מקוה ישראל" (דרשות) ואת "פיצי אוהב" על ספר איוב. נפטר בעזה בשנת ה'שפ"ח (1628), ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר. בנו, רבי משה, כיהן אחריו כרבה של עזה.

תולדות חייו

רבי ישראל נג'ארה נולד למשפחה של חכמי צפת. אביו, רבי משה נג'ארה, היה יליד צפת ובעל "לקח טוב". סבו מצד אמו היה רבי ישראל די קוריאל, מחכמי צפת ואחד מארבעת החכמים שקיבלו את הסמיכה המחודשת. אצל שניהם קיבל את עיקר תורתו. בצעירותו עבר לדמשק וכיהן כשליח ציבור בקהילה הספרדית שבה. לאחר מכן חזר לצפת, נשא שם אישה ונולדה לו בת, אך אשתו ובתו נפטרו במגפה. בשנת ה'של"ו (1576) חזר לדמשק ונשא אישה שנייה, ונולדו לו ממנה שלושה ילדים. אחרי תקופה בדמשק עבר לעזה, כיהן שם כפוסק ושימש רבה של הקהילה היהודית בעיר. בעזה למד אצלו המשורר אבטליון. עיקר פרסומו בא לו משיריו ומפיוטיו. בספרו "זמירות ישראל" כינס שירים ופיוטים לשבתות, למועדים, לשמחות ולבקשות, ורבים מהם נכנסו למנהגי קהילות ישראל. הידוע שבהם הוא "יה ריבון עלם" בארמית, הנשר בבתים רבים בזמירות השבת. בין פיוטיו הנודעים גם "יעלה" ו"יודוך רעיוני". רבים מפיוטיו נכתבו על פי לחנים ומשקלים שהיו רווחים בסביבתו, ובפיוטיו תיאר את היחס בין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל בדרך משל ומליצה. בדורו השיג עליו רבי מנחם די לונזאנו, שביקר את ניסוחיו ואת שימושו במשקלים ובלחנים ערביים. מלבד שירתו חיבר את "מערכות ישראל", פירוש על התורה, את "מקוה ישראל", ספר דרשות, ואת "פיצי אוהב", פירוש על ספר איוב. חיבר גם את "כלי מחזיק ברכה" על הברכות וברכת המזון ואת "שוחטי הילדים", דיני שחיטה בחרוזים שנועדו לילדים. נפטר בעזה בשנת ה'שפ"ח (1628), ונקבר כנראה בבית העלמין היהודי בעיר. לפי מסורת אחרת קברו נמצא במרכז רצועת עזה. בנו, רבי משה נג'ארה, כיהן אחריו כרבה של עזה.

ספריו6

  • זמירות ישראל
  • כלי מחזיק ברכה
  • מערכות ישראל
  • מקוה ישראל
  • פיצי אוהב
  • שוחטי הילדים

קישורים חיצוניים