י

רבי ישראל - בעל פאת השולחן

ישראל שקלובר

אחרוניםליטאים

נולדה'תק"ל, 1770 למניינם·שקלוב

נפטרט בסיון ה'תקצ"ט, 22/05/1839 למניינם·טבריה

נטמןבית העלמין העתיק, טבריה

מתלמידי הגר"א ומראשי עלייתם, מנהיג הפרושים בצפת ובירושלים, מחבר פאת השולחן.

קשרים

אביו
רבי שמואל
אמו
מלכה
בני/בנות זוג
יוטא בילא בת רבי דוד סגל
רבותיו
הגר"א

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"ל (1770) בשקלוב (בלארוס) לאביו רבי שמואל, למשפחה רבנית ידועה, והיה נכדו של רבי עזריאל משקלוב. למד בשקלוב, ומשנת ה'תקנ"ו (1796) לערך למד אצל הגר"א בווילנה, יחד עם רבי מנחם מנדל משקלוב. בשנת ה'תק"ע (1809) עלה לארץ ישראל בראש הקבוצה השלישית של עליית תלמידי הגר"א והגיע לצפת, ושם עמד בראש קהילת הפרושים. יצא כשד"ר לארצות אירופה לאסוף כספים לטובת היישוב. לאחר רעידת האדמה של שנת ה'תקצ"ז (1837) עמד בראש הקהילה האשכנזית בירושלים. חיבר את "פאת השולחן" על המצוות התלויות בארץ לפי שיטת הגר"א, שנדפס בצפת בשנת ה'תקצ"ו (1836), ואת "תקלין חדתין" על מסכת שקלים בתלמוד הירושלמי. נפטר בט' בסיון ה'תקצ"ט (1839) בטבריה ונקבר בבית העלמין העתיק בעיר.

תולדות חייו

רבי ישראל בן רבי שמואל אשכנזי נולד בשנת ה'תק"ל (1770) בשקלוב (בלארוס), למשפחה רבנית מיוחסת. אמו הייתה מרת מלכה, וסבו, רבי עזריאל משקלוב, עלה לארץ ישראל בשנת ה'תקל"ב (1772) ונפטר באיזמיר. את לימודיו התחיל בעיר הולדתו. בסביבות שנת ה'תקנ"ו (1796) הגיע לווילנה ונעשה מתלמידי הגר"א, יחד עם חברו רבי מנחם מנדל משקלוב. בשנת ה'תק"ע (1809) עמד בראש הקבוצה השלישית של עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל, שהגיעה לצפת בחודש תשרי. בצפת נעשה לאחד ממנהיגי קהילת הפרושים, ולאחר זמן עמד בראשה. במסגרת תפקידו יצא כשד"ר לארצות אירופה, ובהן ליטא ופולין, כדי לאסוף כספים לטובת היישוב האשכנזי בארץ ישראל. לאחר רעידת האדמה של שנת ה'תקצ"ז (1837), שהחריבה את צפת, שהה בירושלים ועמד בראש הקהילה האשכנזית שם. חייו המשפחתיים היו רצופים צער. אשתו הראשונה נפטרה בדרך ונקברה בשפרעם, ורוב ילדיו ממנה מתו בחייו. רק בתו שיינדל שרדה, והיא נישאה לרבי ישעיהו ברדקי. בזיווג שני נשא את יוטא בילא, בתו של רבי דוד סגל, ונולדו לו ממנה בנים ובנות. חיבורו העיקרי הוא "פאת השולחן", ספר הלכה על המצוות התלויות בארץ, שנכתב לפי שיטת רבו הגר"א. את הספר כתב בצפת בעקבות נדר שנדר בעת מגפה, להעלות על הכתב את הלכות הארץ. הספר הוכן לדפוס בשנת ה'תקצ"ד (1834), אך בית הדפוס נפגע במרד הדרוזים, והספר יצא לאור בצפת רק בשנת ה'תקצ"ו (1836). בספרו הכריע לא פעם שלא כדעת רבי יוסף קארו בעל "בית יוסף", בעיקר בהלכות תרומות ומעשרות ושביעית. עוד חיבר את "תקלין חדתין" על מסכת שקלים בתלמוד הירושלמי, שנדפס במינסק, ועסק בהוצאה לאור של ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים. נפטר בט' בסיון ה'תקצ"ט (1839) בטבריה, בן כשישים ותשע, ונקבר בבית העלמין העתיק בטבריה.

ספריו2

  • פאת השולחן
  • תקלין חדתין

קישורים חיצוניים