
רבי ישראל חריף זי"ע
נולדה'תנ"ו
נפטרכט בטבת ה'תקמ"א
נטמןסטנוב
מגדולי תלמידי הבעל שם טוב, מקובל ולוחם בפרנקיסטים, מחבר "עטרת תפארת ישראל".
קשרים
- אביו
- רבי שלמה
- ילדיו
- רבי דודרבי אלקנה
- רבותיו
- הבעל שם טוב
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד כנראה בשנת ה'תנ"ו (1696) לרבי שלמה, נכדו של רבי אברהם, רב מפורסם בסטנוב (אוקראינה). בשל חריפותו היתרה כונה "חריף". נשא לאשה את בת רבי יחיאל ממיקולייב, מצאצאי רבי יחיאל מנמירוב. בצעירותו התנגד לבעל שם טוב, אך לאחר ששהה אצלו במז'יבוז' וזה יישב את קושיותיו בתוספות, נעשה לאחד מגדולי תלמידיו ומקורביו. היה רב ומקובל, ונודע כלוחם נגד הפרנקיסטים בגליציה; לפי המסופר פענח את מכתביהם המוצפנים, ובעקבות שריפת התלמוד בקמניץ קיבל על עצמו תענית בכל שנה. רבי יוסף שאול נתנזון כתב שגבר בפלפול על רבי אריה לייב גינצבורג בעל "שאגת אריה". חיבורו "עטרת תפארת ישראל" נדפס שנים רבות לאחר פטירתו, בהסכמות רבני הדור, ובהם רבי יוסף שאול נתנזון ורבי שלמה קלוגר. בכתב יד נותר חיבורו "מפרש שם", על השמות על פי הקבלה. בניו היו רבי דוד, אב"ד סטנוב, ורבי אלקנה. נפטר בשנת ה'תקמ"א (1781) ונקבר בסטנוב.
ספריו3
- מפרש שם
- מצת שמורים
- עטרת תפארת ישראל