י

רבי ישראל אשכנזי זי"ע - משקלוב

אחרוניםליטאים

נולדה'תק"ל, 1770 למניינם·שקלוב

נפטרט בסיון ה'תקצ"ט, 22/05/1839 למניינם·טבריה

נטמןבית העלמין העתיק, טבריה

ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א ורב קהילת הפרושים בצפת ובירושלים, מחבר פאת השלחן על הלכות ארץ ישראל.

קשרים

אביו
רבי שמואל

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"ל (1770) בשקלוב (בלארוס) לאביו רבי שמואל, למשפחה של רבנים חשובים. בצעירותו למד אצל הגר"א בווילנה, יחד עם חברו רבי מנחם מנדל משקלוב. היה ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל, ובראש השיירה השלישית של הפרושים, שמנתה כ-150 נפש, הגיע לצפת בשנת ה'תק"ע (1809). עמד בראש קהילת הפרושים בצפת ויצא כשד"ר לארצות הגולה. אחרי רעידת האדמה של שנת ה'תקצ"ז (1837) מינתה אותו הקהילה האשכנזית בירושלים לרבה ולמנהיגה. חיבר את פאת השלחן על המצוות התלויות בארץ לשיטת הגר"א, שנדפס בצפת בשנת ה'תקצ"ו (1836), ואת תקלין חדתין על התלמוד הירושלמי, מסכת שקלים. נפטר בט' בסיון ה'תקצ"ט (1839) בטבריה ונקבר בבית העלמין העתיק בטבריה.

תולדות חייו

רבי ישראל בן שמואל אשכנזי נולד בשנת ה'תק"ל (1770) בשקלוב (בלארוס), למשפחה של רבנים חשובים. אמו הייתה מלכה, וסבו היה רבי עזריאל משקלוב. שקלוב הייתה אז מרכז תורני חשוב בליטא וברוסיה הלבנה, ורבים מתלמידי הגר"א יצאו ממנה. בצעירותו נסע לווילנה ללמוד אצל הגר"א, יחד עם חברו רבי מנחם מנדל משקלוב. הוא נמנה עם תלמידיו המקורבים, ורבים מדרכיו בלימוד ובהלכה נשענו על שיטת רבו. אחרי פטירת הגר"א היה ממנהיגי עליית תלמידיו לארץ ישראל, שנודעה בשם עליית תלמידי הגר"א. בשנת ה'תק"ע (1809) הגיע לצפת בראש השיירה השלישית של הפרושים, שמנתה כ-150 נפש, והם הצטרפו לקהילת הפרושים שבעיר. הוא עמד בראש קהילת הפרושים בצפת ויצא כשד"ר לארצות הגולה כדי לגייס כסף לקהילה, ועודד יהודים לעלות לארץ. אחרי רעידת האדמה של שנת ה'תקצ"ז (1837), שהחריבה את צפת, מינתה אותו הקהילה האשכנזית בירושלים לרבה ולמנהיגה. חיבורו העיקרי, פאת השלחן, עוסק במצוות התלויות בארץ ובהלכות ארץ ישראל לשיטת הגר"א. הוא כתב את הספר כדי לקיים נדר שנדר בשעת המגפה של שנת ה'תקע"ג (1813). החלק הראשון, הלכות ארץ ישראל, הוא קובץ מקורי שבו ליקט את ההלכות והכריע בהן, ושאר חלקי הספר בנויים על סדר הרמב"ם. הדפסת הספר התעכבה כשבית הדפוס בצפת נהרס במרד הדרוזים, והוא יצא לאור רק בשנת ה'תקצ"ו (1836). חיבר גם את תקלין חדתין על התלמוד הירושלמי, מסכת שקלים, שנדפס במינסק. נפטר בט' בסיון ה'תקצ"ט (1839) בטבריה, בן כ-69, ונקבר בבית העלמין העתיק בטבריה. לפני שנים אחדות נמצא בבית העלמין שבר מצבה שעליו כתובים שמו ושם ספרו פאת השלחן.

ספריו2

  • פאת השלחן
  • תקלין חדתין

קישורים חיצוניים