
קשרים
- אביו
- רבי יהודה לייב (לייב מוכיח)
- אמו
- יודית בת איציק ברלין
- בני/בנות זוג
- פרומט בת רבי וולף פיק
- ילדיו
- בנימין מאירוולף יום טובדודשלמהשרל, אשת רבי יוסף מייאמירלרבקהקריינדל
- רבותיו
- רבי יהודה לייב (אביו)רבי צבי הירש ביאלה
- תלמידיו
- רבי רפאל זאב גינסבורג
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד באייזנשטט (אוסטריה) לרבי יהודה לייב, המכונה לייב מוכיח. בילדותו למד בברלין, ועל שמה נקרא. אחר כך למד בישיבתו של רבי צבי הירש ביאלה בעל "כוס ישועות" בהלברשטאט. נשא לאישה את פרומט בת רבי וולף פיק, שעל שמו נקרא "פיק", והתיישב בברסלאו. שם עסק במסחר וחי שנים רבות כאדם פרטי שעסק בתורה, ונודע בבקיאותו הרבה ובעיסוקו בתיקון נוסח התלמוד. בטבת ה'תקנ"ד (1793) מונה לאב"ד ולרב מסתפק בברסלאו, וכיהן בתפקיד עד פטירתו. הגהותיו והוספותיו ל"מסורת הש"ס" נדפסו בגיליון התלמוד החל מדפוס דיהרנפורט. מחיבוריו: "הפלאה שבערכין" על ספר הערוך, "אומר השכחה", "קשות מיושב", "יש סדר למשנה" ו"מיני תרגומא". נפטר באייר ה'תקנ"ט (1799) בברסלאו.
תולדות חייו
נולד באייזנשטט שבממלכת הונגריה (היום באוסטריה) לרבי יהודה לייב, המכונה לייב מוכיח, ולאמו יודית בת איציק ברלין. אחיו היו רבי הירש, דיין בלישא, רבי דוד ברלין, שכיהן ברבנות בכמה קהילות בגרמניה ובהן המבורג, ורבי ליפמן, רב אייזנשטט. בילדותו נלקח ללמוד בברלין, ועל שמה נקרא "ברלין". את לימודיו התחיל אצל אביו. אחר כך למד בישיבתו של רבי צבי הירש ביאלה בעל "כוס ישועות" בהלברשטאט, ושם רכש את דרך הבקיאות והעיון הביקורתי בנוסח המקורות. לאחר מכן התיישב בברסלאו ונשא לאישה את פרומט בת רבי וולף פיק, שעל שמו נקרא "פיק". פרומט נפטרה בשנת ה'תקס"ב (1802). בברסלאו עסק במסחר עורות בשותפות, אך עיקר עיסוקו היה בתורה. רוב ימיו חי כאדם פרטי ולא שימש ברבנות. הוא נודע כבקיא גדול בכל התורה ובדקדוק העברי והארמי, וקיים קשרי מכתבים עם רבי יחזקאל לנדא בעל "נודע ביהודה" ועם גיסו רבי יוסף שטיינהארט בעל "זכרון יוסף". בי"ד בטבת ה'תקנ"ד (1793), בהיותו כבן שבעים וחמש, מונה לאב"ד ולרב מסתפק בברסלאו, אחרי פטירתו של רבי יצחק יוסף תאומים. דרשתו הראשונה נדפסה בספר "ברכת משה". הוא כיהן בתפקיד כחמש שנים, עד פטירתו. עיקר פעלו היה בתיקון נוסח התלמוד ובציון מקבילות. הגהותיו והוספותיו ל"מסורת הש"ס" נדפסו אחרי מותו בגיליון התלמוד, החל מדפוס דיהרנפורט, ומשם עברו למהדורות התלמוד הנפוצות. בחיבורו "כלי שרת" תיקן טעויות דפוס בגמרא, ברש"י ובתוספות וכן שמות תנאים ואמוראים. ב"קשות מיושב" יישב את הקושיות שבש"ס שנשארו בתיקו. ב"אומר השכחה" ריכז מאמרי גמרא שהושמטו בספרי הפוסקים, ולעיתים הסביר מדוע הושמטו. עוד חיבר את "הפלאה שבערכין" על ספר הערוך, "יש סדר למשנה", "תוספות ראשון לציון" ו"מיני תרגומא", והגהות על ספרים רבים. רבים מחיבוריו נדפסו רק אחרי מותו, וחלקם אבדו. בין תלמידיו היה רבי רפאל זאב גינסבורג, שכתב את ההקדמה ל"הפלאה שבערכין" ותיאר בה את מסירותו לתורה. בתו שרל נישאה למדפיס רבי יוסף מייא. נפטר באייר ה'תקנ"ט (1799) בברסלאו.
ספריו11
- אומר השכחה
- הגהות הש"ס
- הפלאה שבערכין
- יש סדר למשנה
- כלי שרת
- כנסת חכמי ישראל
- מיני תרגומא
- קטן שהגיע לחינוך
- קשות מיושב
- שטרי המאוחרין
- תוספות ראשון לציון