
קשרים
- אביו
- רבי פנחס הכהן
- בני/בנות זוג
- שרה בת רבי משה הכהן נהררבקה ברקירושה בת רבי חיים דוד צוריאנו
- ילדיו
- בכור חיים אברהם הכהןשם טוב הכהןמרדכי פנחס הכהן
- רבותיו
- רבי יוסף חיים (בן איש חי)רבי יעקב הכהן סקלי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בניסן ה'תרי"א (1851) ביזד (איראן), לרבי פנחס הכהן, ששימש שם אב"ד. אביו נפטר ב-ה'תרכ"א (1861) בדרכו לארץ ישראל, והבן עבר לבגדאד לבית דודו ולמד בישיבת רבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". ב-ה'תרל"א (1871) עלה עם דודו לצפת, ושם למד אצל רבי יעקב הכהן סקלי. ב-ה'תרל"ו (1876) צורף לבית הדין הספרדי בצפת, ויצא כמה פעמים כשד"ר של כולל צפת לארצות צפון אפריקה, להודו, למצרים וליוון. ב-ה'תר"ס (1900) נעשה רבה הראשי של העדה הספרדית בצפת. משנת ה'תרס"ו (1906) כיהן ארבע עשרה שנה כחכם באשי ואב"ד בטירה שליד איזמיר, וב-ה'תר"פ (1920) שב לצפת ושימש בה רב ואב"ד עד ה'תרפ"ז (1927). רוב כתביו נותרו בכתב יד. במאורעות ה'תרפ"ט (1929) הותקף בביתו בשעה שלמד ונפטר מפצעיו בכ"ד באב. נקבר בבית העלמין העתיק בצפת.
תולדות חייו
רבי ישמעאל הכהן נולד בניסן ה'תרי"א (1851) בעיר יזד שבפרס. אביו, רבי פנחס הכהן, שימש שם אב"ד. בשנת ה'תרכ"א (1861) יצא האב לעלות לארץ ישראל ונפטר בדרך. הבן היתום עבר לבגדאד, לבית דודו, ולמד בישיבות העיר. מגיל שמונה עשרה למד בישיבתו של רבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". בשנת ה'תרל"א (1871) עלה עם דודו לצפת. בסביבות ה'תרל"ג (1873) נשא לאישה את שרה, בתו של רבי משה הכהן נהר, ולמד אצל רבי יעקב הכהן סקלי. בשנת ה'תרל"ו (1876) צורף לבית הדין הספרדי בצפת. בשנים הבאות יצא כמה פעמים בשליחות כולל צפת, כשד"ר למרוקו, לתוניסיה, לאלג'יריה, ללוב, להודו, למצרים וליוון. בשנת ה'תר"ס (1900) שב לצפת והתמנה לרבה הראשי של העדה הספרדית ולראש הרבנים, לצד רבי יוסף ידיד הלוי. בשנת ה'תרס"ו (1906) עבר לטירה שליד איזמיר שבטורקיה, וכיהן שם ארבע עשרה שנה כחכם באשי וכאב"ד. לאחר פטירת אשתו הראשונה נשא את רבקה ברקי, ולאחר שנפטרה בטירה נשא את רושה, בתו של רבי חיים דוד צוריאנו, רבה של אידין. בשנת ה'תר"פ (1920) חזר לצפת ושימש בה שוב רב העדה הספרדית ואב"ד, עד ה'תרפ"ז (1927). הוא ניהל קשרי מכתבים עם רבני דורו והשיב על שאלות רבות בהלכה. עם רבי אברהם לייב זילברמן ורבי אפרים ונגוט חתם על היתר לכהנים לעלות ולהתפלל בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, לאחר בירור הלכתי ובדיקה בשטח. רוב חיבוריו נותרו בכתב יד. מקצת חידושיו ותשובותיו נדפסו בספרי רבנים אחרים, ובהם "מעשה איש" ו"ישא איש" של רבי יעקב שאול אלישר, ו"ביכורי יעקב". בכ"ג באב ה'תרפ"ט (1929), בטבח צפת שבמאורעות תרפ"ט, פרצו פורעים ערבים לביתו בשעה שלמד ופצעו אותו ואת אשתו. הוא נפטר מפצעיו למחרת, בכ"ד באב. אשתו רושה הועברה לחיפה ונפטרה כעבור ימים אחדים. מבניו: בכור חיים אברהם ושם טוב הכהן. נקבר בבית העלמין העתיק בצפת.