י

יצחק שמואל רג'יו זי"ע - יש"ר

יש"ר מגוריציה

אחרונים

נולד1784 למניינם·גוריציה

נפטרטו באלול ה'תרט"ו, 29/08/1855 למניינם·גוריציה

רב ומשכיל בגוריציה, ממייסדי בית המדרש לרבנים בפדובה, מחבר ביאור יש"ר על התורה ו"התורה והפילוסופיה".

קשרים

אביו
רבי אברהם חי רג'יו

מקומות בהם פעל

  • טריאסטהמורה בבית אחד מעשירי העיר (1803–1807)
  • גוריציהפרופסור, ולאחר מכן רב העיר (1807–1855)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקמ"ד (1784) בגוריציה (איטליה). אביו, רבי אברהם חי רג'יו, היה רב העיר. את עיקר השכלתו רכש בעצמו, בעזרת אביו, ולמד גם לשונות ומדעים. בשנת 1803 עבר לטריאסטה ושימש מורה בבית אחד מעשירי העיר, ובשנת 1807 חזר לגוריציה. בתקופת השלטון הצרפתי מונה לפרופסור בבית הספר למדעים בעיר, ועזב את המשרה כשכבשה אוסטריה את העיר בשנת 1813. פעל להקמת בית המדרש לרבנים בפדובה, שנפתח בשנת 1822, ובהשפעתו הועמד בראשו ידידו רבי שמואל דוד לוצאטו (שד"ל). לאחר פטירת אביו בשנת 1846 כיהן בהתנדבות כרב העיר. מחיבוריו: ביאור יש"ר על התורה, "התורה והפילוסופיה" ו"אגרות יש"ר". נפטר בט"ו באלול ה'תרט"ו (1855) בגוריציה.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקמ"ד (1784) בגוריציה, שהייתה אז חלק מהמונרכיה ההבסבורגית וכיום נמצאת באיטליה. אביו, רבי אברהם חי רג'יו, היה תלמיד חכם ושימש רב העיר. את תורתו למד תחילה מפי אביו, ואת עיקר השכלתו רכש בעצמו. נוסף על ידיעותיו במקרא ובתלמוד שלט בצרפתית, בגרמנית, בלטינית ובלשונות שמיות, ועסק גם במדעים ובמתמטיקה. בשנת 1803 עבר לטריאסטה ושימש מורה בבית אחד מעשירי העיר, ובשנת 1807 חזר לגוריציה. בתקופת השלטון הצרפתי מינה אותו המושל הכללי לפרופסור בבית הספר למדעים בעיר. כשכבשה אוסטריה את גוריציה בשנת 1813 נאלץ לעזוב את המשרה. לאחר פטירת אביו בשנת 1846 כיהן בהתנדבות כרב העיר. היה מראשי תנועת ההשכלה ו"חכמת ישראל" באיטליה. עודד את לימוד המדעים, ופעל להקמת בית מדרש לרבנים בפדובה שבו יילמדו גם פילוסופיה ומדעים. בית המדרש נפתח בשנת 1822, ובהשפעתו הועמד בראשו ידידו הקרוב רבי שמואל דוד לוצאטו (שד"ל). עם זאת התנגד לשינויים באורח החיים ההלכתי, ודחה כל שינוי בתורה ובמצוותיה בשל שינוי הזמנים. הוא יצא נגד חכמת הקבלה. בשנת 1835 פרסם מאמר שבו התיר גילוח בחול המועד, ואביו חלק עליו בחיבור משלו. חיבורו המרכזי הוא ביאור יש"ר על התורה (1821), שבראשו מאמר "תורה מן השמים". בשנת 1827 הופיע ספרו "התורה והפילוסופיה" (וינה), העוסק ביחס שבין התורה לפילוסופיה של זמנו. הוציא לאור את "בחינת הדת" לרבי אליהו דלמדיגו ואת "בחינת הקבלה" לרבי יהודה אריה ממודינה, וכן חלק מפירוש הראב"ע לספר שמות. עוד פרסם את "אגרות יש"ר" (1834), "מזכרת יש"ר" ו"ילקוט יש"ר", ועשרות מאמרים בכתבי עת. נפטר בט"ו באלול ה'תרט"ו (1855) בגוריציה, בגיל 71.

ספריו3

קישורים חיצוניים