י

רבי יצחק יעקב וייס זי"ע - המנחת יצחק

אחרוני זמננו

נולדח באדר א ה'תרס"ב, 15/02/1902 למניינם·דולינא

נפטריא בסיון ה'תשמ"ט, 14/06/1989 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה

גאב"ד העדה החרדית בירושלים, קודם לכן אב"ד מנצ'סטר, מחבר שו"ת מנחת יצחק.

קשרים

אביו
רבי יוסף יהודה
אמו
יוכבד
בני/בנות זוג
אלטע רבקה לאה בת רבי פנחס צימטבויםמלכה בת רבי חיים דבמרים בת רבי חיים מאיר הגר
רבותיו
רבי חיים אלעזר שפירארבי מאיר אריק
תלמידיו
רבי מתתיהו דייטשרבי אשר יעקב וסטהייםרבי אברהם יצחק אולמןרבי משה הלברשטאם זי"ע

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בח' באדר א' ה'תרס"ב (1902) בדולינא שבגליציה (אוקראינה), לאביו רבי יוסף יהודה, דיין העיירה. בגיל 16 קיבל היתר הוראה מרבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר", ובגיל 19 היתר דיינות. סמכו אותו גם רבי מאיר אריק ורבנים נוספים. לאחר נישואיו התיישב בגרוסוורדיין (רומניה) וכיהן כדיין בבית הדין של חותנו, רבי פנחס צימטבוים. אחרי השואה, משנת ה'תש"ח (1948), כיהן כאב"ד מנצ'סטר שבאנגליה. בשנת ה'תש"ל (1970) עלה לירושלים ומונה לסגן ראב"ד העדה החרדית, ולאחר מכן לראב"ד. מה'תשל"ט (1979) כיהן כגאב"ד העדה החרדית, אחרי רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נודע כאחד מגדולי הפוסקים בדורו, בעיקר בזכות שו"ת "מנחת יצחק" בעשרה כרכים, שעוסק רבות גם בשאלות רפואה והלכה. נפטר בי"א בסיון ה'תשמ"ט (1989) בירושלים ונקבר בהר הזיתים.

תולדות חייו

רבי יצחק יעקב וייס נולד בח' באדר א' ה'תרס"ב (1902) בדולינא שבגליציה (אוקראינה). אביו, רבי יוסף יהודה, היה דיין בעיירה, ואמו הייתה יוכבד. כבר בצעירותו התפרסמו מאמרים תורניים שלו בכתבי עת תורניים. בגיל 16 קיבל היתר הוראה מרבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש בעל "מנחת אלעזר" ומבית דינו, ובגיל 19 קיבל ממנו גם היתר דיינות. סמכו אותו גם רבי מאיר אריק, רבי שמואל ענגיל ורבי שמעון גרינפלד. בצעירותו למד בחברותא עם רבי יהודה הורוביץ מדז'יקוב. נשא לאשה את אלטע רבקה לאה, בתו של רבי פנחס צימטבוים, ראב"ד גרוסוורדיין, והתיישב בעיר. שם כיהן כדיין בבית הדין של חותנו. בתקופת השואה הסתתר בקלויזנבורג ונשלח גם לעבודת כפייה. אשתו נפטרה בבוקרשט בשנת ה'תש"ה (1945), ובשנת ה'תש"ו (1946) נשא את מלכה בת רבי חיים דב. בשנת ה'תש"ח (1948) מונה לאב"ד מנצ'סטר שבאנגליה, ושם ייסד את כולל הרבנים. במנצ'סטר כתב רבות מתשובותיו, ונשאלו בהן שאלות מכל העולם, בהן שאלות רבות ברפואה והלכה, כמו השתלות איברים. בשנת ה'תש"ל (1970) עלה לירושלים ומונה לסגנו של רבי דוד יונגרייז, ראב"ד העדה החרדית. אחרי פטירתו של רבי דוד יונגרייז מילא את מקומו כראב"ד. בשנת ה'תשל"ט (1979), אחרי פטירתו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, מונה לגאב"ד העדה החרדית, ושימש בתפקיד עד פטירתו. לאחר שהתאלמן שוב נשא את מרים, בתו של רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ. חיבורו העיקרי הוא שו"ת "מנחת יצחק", עשרה כרכים ועוד כרך מפתחות. כרך נוסף ההדיר תלמידו רבי מתתיהו דייטש. עוד חיבר את שו"ת "דברי יצחק", "מנחת יצחק" על התורה ואת קובץ הדרשות "דברי חפץ". ספריו נחשבים יסוד בספרות הפסיקה של הדור. בין תלמידיו היו רבי אשר יעקב וסטהיים ורבי אברהם יצחק אולמן. נפטר בי"א בסיון ה'תשמ"ט (1989) בירושלים, בגיל 87, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

ספריו3

  • דברי חפץ
  • דברי יצחק
  • מנחת יצחק

קישורים חיצוניים